בפרשת השבוע "בשלח" פרעה משלח את בני ישראל ממצרים והם יכולים לכאורה להכנס מיד לארץ ישראל. אך בפועל עולים מהם חששות המעכבים זאת. גם היום ניתן לשמוע את הקולות מהעם שקוראים להוריד פרופיל ולא להרגיז את הגויים.
הרב שרקי מסביר שהעיכוב בגאולה נבע מהמחויבות שהייתה עדיין לבני ישראל כלפי פרעה. 200 שנות השעבוד החלישו את העם, וה' מתחשב בכך ומעביר אותו לפני ההגעה לארץ דרך המדבר כדי להכשירו למלחמה. סיבה נוספת היא על מנת לקבל את התורה המזכירה לנו מי אנחנו.
הרב מקביל את קשיי המדבר לנסיונות שאנו עוברים כיום במדינת ישראל ומסביר שגם כעת תפקידם הוא לחשל את העם.
הזהב שעם ישראל לקח ממצרים שימש גם לחיוב וגם לשלילה. כלומר, בתרבות המצרית יש את היסודות המאפשרים לשכינה לשרות בעולם, אך יש לברור ממנה את הדברים הטובים בלבד. זהו למעשה המאבק הקיים היום במדינת ישראל – האם תפיסות העולם שהבאנו מהגלות באירופה הן טובות או רעות?
עוד מוזכרת בפרשה שירת מרים, המעלה את השאלה כיצד התאפשרה שירת נשים מול כל העם?
הרב שרקי מביא את תשובתו של החיד"א: בשעה שיש גילוי שכינה ברור ובולט אין איסור על שירת נשים מכיוון שאין יצר הרע.
כיצד מתגלה העוצמה הנשית בזמני גאולה לאורך ההסטוריה, וגם במאבק הנוכחי במדינה?
האם מותר לשמוח בנפול אויבנו כמו ששמחו בני ישראל מטביעת המצרים בים?
צפו בתכנית המלאה.