בתגובה להודעה בדבר מותו של חיים ולדר, כתב הרב חגי לונדין בעמוד הפייסבוק שלו פוסט שזכה לעשרות שיתופים, בו התייחס לפרשה ואמר כי ברגעים מעין אלו חשוב לשמור על שכל ישר. למרות הצער על הסוף הטרגי של פרשיית חיים ולדר, אסור לשכוח מי אשם ומי קורבן. התאבדות ומכתב מרגש אינם הופכים אדם לצודק. במידה והדרך היחידה למנוע פגיעה באחרים היא באמצעות חשיפה של עוולה – אין מנוס מכך, למרות המחיר והכאב. עוד יותר כואב כאשר אדם לא פותח במסלול תשובה ובוחר בדרך שבחר.

מעבר לקורבנות הישירים של האירוע שאותם צריך לחזק, כותב הרב לונדין, ישנו קרבן נוסף שאותו ניתן למנוע: אובדן האמון! התחושה "שלא ניתן לסמוך על אף אחד" ו"מאחורי כל אדם מסתתרת מפלצת", היא תחושה הרסנית. על כל אחד שפוגע ישנם אלף אנשים טובים. אסור לתת לחוויה הרגשית לטשטש את האמת השכלית.

מי שחשב עד כה שיש להעריץ דמויות ללא הפעלת חוש ביקורת אז מקרים מעין אלו הם אכן קריאת השכמה. לרובנו, ספוגי הציניות של המאה ה21, חשוב לזכור גם את הצד השני: יש גם אנשים קדושים ומוסריים בעולם. במידה והם חוצים קו שאסור לחצות – אזי מתברר שהם לא כאלה. צביעה מלכתחילה של כל המין האנושי בשחור היא שיטה מפותלת של נחש הייאוש. הרוב טוב, המיעוט רע; אסור להתבלבל. לקח שכלי נוסף הוא לא להתפתות לבחוש ברוע ללא צורך. כאשר אנו יכולים לשנות משהו – חובה עלינו להתערב. לראיון המלא של הרב לונדין עם אלעזר שטרום צפו בוידאו(אנו מתנצלים על איכות השידור).