הנושא הראשון שעלה הוא האיום האיראני, שלשמאל נח לשלוף בכל פעם שמתאים לו, וכשלא – העיסוק בו הופך למושא ללעג ונחשב כהגזמה אובססיבית של נתניהו. ללי דרעי מבהירה: "נתניהו אינו רואה עצמו כפוליטיקאי בלבד בהקשר הזה, אלא כמנהיג ישראל שבא להציל אותנו מהאיום האיראני – ולא רק מהגרעין".
הנושא הבא הוא אמירתו של ארי שביט כי "הימין לא הבין את המנדט המוגבל שניתן לו וביצע מהלכים בניגוד לרצון רוב בוחריו". ללי דרעי שהתמודדה בפריימריז של הליכוד, מעידה שהרפורמה המשפטית הייתה הנושא העיקרי שעלה בעשרות כנסים לפני הבחירות – "כך שלהגיד שבוחרי הליכוד לא ידעו על כך מראש – זהו שקר". אורנה ישר מסכימה: "אומרים שהמהלך היה מהיר מדי, אבל שוכחים שכבר מחכים לו עשרות שנים".
שתיהן מסכימות שהתנהלות הממשלה הייתה שגויה: היא חטאה בהעדר הסברה, ובאמירת הצהרות גדולות בשלב מוקדם מדי. עם זאת, מבקשת ישר להאיר את השהיית החקיקה מזווית נוספת: "בזכותה יצאה האמת של השמאל לאור ונחשף שקר ההדברות".
עוד התייחסו להאשמת שביט את השר יריב לוין בכישלון נתניהו: "אנשים לא מבינים את הDNA הליכודי – הם רגילים למנהיגי השמאל שמתחלפים כמו גרביים ומחכים לליל הסכינים".
בסיום מביעה אורנה ישר את דאגתה מהפיכת בני גנץ ל"מושיע הלאומי", ומבהירה שמדובר באיש שמאל "על מלא" שרחוק מתדמית "הבחור הטוב" שמנסים להדביק לו. ללי דרעי רואה בכך דווקא סימן מעודד לכך שרוב הנאבקים ברפורמה מתנגדים לגישה של יאיר לפיד ומעדיפים דרך מתונה יותר. עם זאת, היא צופה שגדעון סער לא ייתן לגנץ להכנס לממשלת אחדות.
שתי נשים חכמות מאד ומקסימות. תענוג לשמוע אותו תמיד!
ארובות על הראש מונעות זרימת דם חופשית למוח.