במשך שנים פעלו ארגונים חברתיים כנגד הרווחים העצומים שגרפו אנשי הקיבוצים והמושבים על חשבון הקרקעות שקיבלו מהמדינה לצרכי חקלאות ועם השנים שינו את יעודן לשטחי מסחר, תיירות ואולמות אירועים.

עו"ד משה קריף ממייסדי "הקשת הדמוקרטית המזרחית", מסביר איך הסיפור התחיל: "אנחנו מדברים על ההתיישבות החקלאית כולה ולא רק על הקיבוצים. כשהמדינה קמה, על אתוס ציוני חקלאי שהיה מרכז הההוויה של המקום, חילקו את הקרקע בעיקר לחקלאים. התפיסה של מדינת ישראל הייתה שהיהודים ראו בקרקע לא רק קרקע של אלה היושבים עליה אלא של כולם, לא בבעלות פרטית. רוב האדמות היו של מנהל מקרקעי ישראל שחולקו לפי האינטרס הציבורי".

לדבריו של קריף, השינוי הגדול החל "בשנות ה-90', עם העליה הגדולה מבריה"מ ובמקביל למשבר בחקלאות, החל מחסור חמור בקרקעות. ואז בעצם כשהוקמו על אדמות חקלאיות, אולמות אירועים או מרכזי מסחר – התחולל שינוי יעוד אסטרטגי בקרקעות שיועדו לצרכים חקלאיים. מנהל מקרקעי ישראל קיבל סדרה של החלטות שאפשרה שימוש לצרכים לא חקלאיים. הקרקע הניבה ערך נדל"ני עצום. ההחלטה הייתה לתת למי שמחזיק בקרקע פיצוי על הערך הנדל"ני החדש שלו".

צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV