ד"ר עינת רמון, מרצה בכירה למחשבת ישראל ותושבת ירושלים, מזהירה מפני ההשלכות של ההתחדשות העירונית בעיר הבירה: "ההתחדשות היא רעיון מצוין, אבל התושבים חוששים מהסכנות הכרוכות בתכנון הפרוע של מהנדס העיר".
ד"ר רמון מתכוונת לכך שכל מה שנבנה לאחר סיום המנדט הבריטי ב-1948 לא נחשב לחלק היסטורי ולכן אינו זכאי לשימור. בכך נכללות שכונות כמו "קריית יובל", "קטמונים", "גילה" ו"ארמון הנציב". התכנון הוא להחריב מבנים נמוכים בשכונות הללו ולבנות במקומם מגדלי מגורים.
לתושבים למעשה מבהירים מפורשות שיאלצו לוותר על רכבם הפרטי ולגור בצפיפות של 30 אלף איש לקילומטר מרובע – פי 3.6 מהצפיפות בעזה. "רכב חירום לא יוכל לעבור ברחובות האלה", מזהירה רמון, ושלא לדבר על הרס ההיסטוריה, היופי והעצים בעיר.
איזה פתרון חלופי מציעה ד"ר רמון?
כיצד תושבים עניים חתמו ללא ידיעתם על חוזים?
האם יש כאן מגמה לדחוס את האזרחים היהודים במספר ערים מרכזיות?
צפו בראיון המלא
בביתר כבר אין מקום לזוז בגלל היחידות דיור המטורפות.