כחלק מהמאבק באכיפה הבררנית של מערכת המשפט במסגרת המחאות, דרשה הממשלה מהיועמ״שית לכתוב הנחיות ברורות ומפורטות לדרכי הטיפול במפגינים.
בתגובה לכך היא הכינה מסמך ארוך שלא עוסק בכלל בהנחיות מעשיות להפגנות, אך ניכר ממנו ניסיון לבצע לממשלה תרגיל.
יועץ התקשורת אבי גרינצייג מציין שתי נקודות שכדאי לשים לב אליהן. ראשית, במקום לתת מענה לצורך של הממשלה מנסה מיארה “לחנך” אותה: “הממשלה לא יכולה להיות מעורבת בקביעת נהלים אופרטיביים של איך מחאה צריכה להתנהל,” היא פוסקת ולא ברור על מה מתבססת הקביעה.
בנוסף לכך, מגלה גרינצייג כיצד ניסתה היועמ״שית ליצור מצג שווא שמטרתו להשחיר את כוונותיה של הממשלה.
במסמך המדובר היא שוללת אפשרות לקבוע מכסות ממערכת המשפט. כלומר, היא מבהירה את הקושי המשפטי שיש בדרישה להישג נדרש של מספר עצורים או הגשת כתבי אישום בכל הפגנה.
האם הממשלה ביקשה מכסת מתפרעים?
צפו בראיון המלא.
ליאור ג’יפים וחוויה אתגרית
https://bit.ly/LiorBenYashar
חלק ממדינה מקוללת
הטפשי”ת גלי בהרררב לא ניסתה היא פשוט עשתה
ולגמרי לא מתוחכם כי היא לא כזו
רועצת מושחתת שנאבדת מדפי ההסטוריה. ימים יגידו
לא נשכח לא יסולח
מדוע לא לדרוש בגצ לדון בשקריה , ובהטיה הפוליטית שלה . בגצ זה לכולם – ורק מול סולברג
היא שייכת למחנה שחושב שיש בוחרים ששווים יותר, וכאלה ששווים פחות.
המחאה היא לא נגד החקיקה אלא נגד אמונת המוחים שאנשים נחותים לדעתם נמצאים בשלטון.
סיסמאות אמיתיות של המחאה צריכות להיות:
אם אני לא בשלטון אני שורף המועדון/איילון.
או: אם אנחנו לא בממשלה מצידנו שתלך המדינה