״אני זוכר אותו טוב מאוד:
הוא וחברים שלו הגיעו על אופנועים לפחות פעמיים לכיכר בכדי לאבטח אותנו בתפילת ליל שישי שקיימנו שם. באחת מהפעמים זה היה כשהיו הרבה פיגועים. הוא היה חייכן ולבבי ועם עיניים טובות. ופעם אחת אמר לי משהו בסגנון “אחי, אל תדאג אנחנו פה ושומרים עליכם ולא הולכים עד שתסיימו”. הצדיק הזה שמר עלינו ואיבטח אותנו פעמיים בכיכר בתפילות שישי. וגם בתפילה של פסח בכיכר.
באחד מערבי שישי כשהוא איבטח אותנו עם חבריו בכיכר ניגשתי אליהם והצעתי להם שאעשה להם קידוש ליל שבת שם בכביש, איפה שהם עמדו עם האופנועים, והם שמחו, והוא לקח ממני כיפה, שם על הראש, וחזר אחריי בהתרגשות ובעיניים נוצצות יחד עם חבריו מילה אחרי מילה מהנוסח של הקידוש, ואמר אמן.
אנחנו לא יודעים כמה אנשים טובים ומסורים חיים לידינו ביומיום.
אנחנו לא יודעים כמה אנשים הוא הציל הערב. בשם הרבה תל אביבים ששמרת עליהם בכל כך הרבה אירועים שונים, תודה, חן.
השם ייקום דמו״.
