עם פתיחת מושב החורף אחרי החגים צפויה הכנסת לממש את ההתחייבות שלקחה על עצמה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים ולקדם את חוק האקלים.
פרופ' יוני דובי, כימאי מאונ' בן גוריון, מסביר כי החוק אמור
להסדיר את פעולתן של ממשלות ישראל במאבק נגד משבר האקלים.
לא ברור מדוע החוק הזה היה כלול בהסכמים הקואליציוניים מפני שאף מפלגה לא ביקשה אותו. כנראה שהסיבה לכך היא שהממשל האמריקאי לוחץ לחקיקת חוק אקלים בכמה שיותר מדינות מערביות לפני ועידת האקלים שתתכנס בנובמבר.
פרופ' דובי מציין כי בסבב הקודם ניסיון המשרד להגנת הסביבה לקדם חוק כזה נבלם הודות ל"פורום לרציונליות סביבתית" והודות לפניות אזרחים.
מה בעייתי כל כך בחוק האקלים?
החוק יהיה מורכב מיעדים ומהאמצעים להשגתם.
אחד מהיעדים הוא יצירת חשמל מפאנלים סולאריים שלמעשה מזיקים לסביבה באופן חמור. יתרה מזאת, לדברי פרופ' דובי היעד המספרי שהוצב הוא בלתי אפשרי בשום צורה כפי שגם חברת ורשות החשמל ומשרד התשתיות מעידים.
בעיה נוספת היא שלא הייתה שום הערכת עלות לחוק, וזאת בניגוד לחוק יסודות התקציב.
בעיה שלישית היא שהחוק מעניק סמכות רגולטורית עליונה לפקידים
המוטים של המשרד להגנת הסביבה שהדבר היחיד שחשוב להם הוא צבירת כוח נוסף.
צפו בראיון המלא
איזו כתבה מסולפת, מלאת חצאי אמיתות ושקרים.
ה"זיהום" מפאנלים סולריים לא מתקרב לזיהום משריפת פחם, גז או נפט.
ישראל, מדינה שטופת שמש, צריכה להפסיק את השימוש בפחם וגז ולעבור לאנרגיות מתחדשות- למען העתיד שלנו.
הפסדנו את הגז (שמזהם ממילא) לטייקונים, ששודדים אותנו מרזרבות גז שיכלו לעזור לנו במעבר זול יותר לאנרגיות מתחדשות, לטובת שימון כיסיהם הפרטיים.
הפסקת התלתות בדלקים פוסיליים טוב לנו ביטחונית- לא נהיה תלויים במדינות זרות לרבות ערביות בשמירה על הביטחון האנרגטי שלנו.
כתיבתך על הגז-קשקוש.
מס שישנסקי משמעו שני שליש עובר למדינה והשאר לבעלים(טייקון כזה או אחר, שהוא אגב ללא המדינה מצא את הגז).
הפרופסור מציג צד שני ששווה לשמוע אותו, בטל לא להגדירו "מסולף"