ברצועת עזה אין שינוי מהותי בשטח. האתגר הישראלי המבצעי נותר בעינו.
המשמעות של "גדודים", "חטיבות" ושאר המסגרות הלוחמות של חמאס היא נמוכה ביחס לאופן הלחימה של פעילי הארגון הזה.
ככל שהמערכה נמשכת חמאס עוברת יותר ויותר ללחימה במאפיינים של גרילה, חוליות קטנות, עקיצות כואבות שמצד אחד מסבות פגיעה לכוחות צה״ל ומצד שני משמרות את נוכחות חמאס כגורם פעיל בשטח (גם אם אינו שולט פוליטית בעזה).
הרעיון המערכתי של חמאס = נוכחות + הישרדות ומאפייני הלחימה הנוכחיים שלה מחזירים אותה לימיה כתנועה ולא כצבא. זה אתגר ישראלי שמזכיר אתרים של צבאות אחרים (ארה״ב, רוסיה) במקומות אחרים (וייטנאם, אפגניסטאן).
"הגל השני" של הלחץ האמריקני עומד להגיע. הוא לא מכוון רק לעניני עזה אלא לבנון.
הפרסומים על הצעת עמוס הוכשטיין לגבי עסקה מדינית בלבנון שכוללת נסיגה כפולה ישראלית ושל חיזבאללה משטחים מסוימים מלמדים על הרצון האמריקני למסגר את האירוע המלחמתי לעזה.
ארה״ב אינה חפצה בשינוי הסדר האסטרטגי במזרח התיכון ומבחינת ישראל אלה הן חדשות רעות.
הסכם מדיני עם חיזבאללה את לבנון = הסכם גז מספר 2 ולמעשה מדובר בהישג לחיזבאללה ולא לישראל שכן ברור כי חיזבאללה תמסמס אותו ובעוד חודשים ספורים נמצא אותה על הגבול וניכנס לעימות בתנאים פחות טובים מאלה הקיימים כעת.
בכל מקרה, ארה״ב היתה ונותרה החולייה החלשה. ואין ספק שהיא מבקשת לחזור אחורה ולא להתקדם: לחזור להסכם עם איראן, לחזור לשתי המדינות, לחזור לרשות הפלסטינית, לחזור לסטטוס קוו בלבנון, ואגב כך היא גם תעודד שינוי פוליטי בישראל שיתמוך בחזרתיות הזו.
אגב, ככל שהמלחמה תתארך כך הפוליטיקה של המלחמה תתפתח. יש לכך כבר היום סימנים מקדימים. זה פה. זה נוכח. ויש לזה כאמור גם רוח גבית חיצונית. ג׳נין – מבצע עומק ראשון של צה"ל שחורג מדפוס הפשיטות. לא ברור האם הוא עומד מבחינת התוצאות ביעדים המקווים אבל זה כיוון נכון שיש להמשיך בו לצד המאמץ לנקות את רצועת עזה, גם במחיר של פירוק בפועל של הרשות הפלסטינית, דבר שתהא לו השלכה חיובית בעזה (לפחות בראי מי שמבקש למקם את אבו מאזן מחדש ברצועה).
ד״ר דורון מצא הוא מזרחן. חוקר ומרצה בתחום הסכסוך וערביי ישראל. לשעבר בכיר במערכת הבטחון.
