איריס חיים מדברת מתוך תחושת כאב עמוקה, אך גם מתוך תקווה ואמונה בתעצומות הנפש של העם היהודי. היא מציינת את החוזק הפנימי של החטופים שחזרו והכוחות המרשימים שמגלים אנשים שעברו חוויות קשות כל כך. מעבר לכאב הפיזי, היא מתארת את עוצמת הנפש והיכולת שלהם להחלים ולהתמודד עם מה שעברו. כאמא שכולה, היא מדברת מהמקום של כאב עמוק בעקבות אובדן, אך גם עם ההכרה שהעם היהודי, גם בזמנים הקשים ביותר, תמיד הצליח להרים את עצמו ולהמשיך קדימה. היא מדגישה את יכולת ההתמודדות וההתחזקות לאחר טראומות קשות, ואת התקווה שהיא מוצאת בתוך כל הייסורים.
לא בנט. לא שקד,לא לפיד,לא קפלניסטים, לא ג’נדה, לא קונספציה,וכו,, ‘כולם זבלה,רוצים להחריב את היהדות, העיקר רק אני ישלוט, הייתם מתים, הקבר מחכה לכם.