בועז מירן, אחיו של החטוף עמרי מירן, תיאר את חוויית משפחות החטופים כ"שגרת סבל" שמלווה בתנודות רגשיות בלתי פוסקות. "החיים לא חזרו למסלולם, אבל בתוך הכאב והסבל המוח מנסה למצוא דרך להמשיך לחיות", אמר.
לדבריו, ההתמודדות עם המשבר נעשית על בסיס ערכי האמונה, צורת החשיבה והחוסן הנפשי שהמשפחות מביאות איתן. "זה מצב קיצון שאי אפשר להתכונן אליו, אבל צריך לדבוק במטרה ולהבין סדרי חשיבות".
מירן מותח ביקורת חריפה על חלק מהמשפחות המזוהות עם מחאת מטה החטופים: "רבות מהן הגיעו עם סולם ערכים שמאלני – של פייסנות, ויתור, והבנה כלפי האויב. אם יוסרו המסכות, יתברר שיותר חשוב להן להפיל את הממשלה ואת נתניהו – והחטופים הפכו לכלי פוליטי".
עוד הוסיף כי אילו מטרתן האמיתית הייתה השבת החטופים, "היו לוחצים על הממשלה לחדול מהסיוע ההומניטרי לעזה ולהפעיל לחץ צבאי כבד על חמאס".
