חוקר המודיעין עומר אללי מציע לבחון בצורה ריאלית את תרחיש התקיפה הגרעינית מצד איראן, תוך התבססות על ניתוח הסתברותי ולא תחזיות קיצון. לדבריו, כאשר מעריכים את מידת הנזק האפשרי, חשוב להבחין בין תחזיות מבוססות לבין נבואות זעם. בעבר, חישובים זהירים שהתבצעו ביחס להתקפות טילים של חיזבאללה על ישראל התבררו כמדויקים יותר מהתחזיות הקטסטרופליות של גורמים שונים, לרבות גורמי מודיעין.

במקרה של תקיפה גרעינית איראנית, מעריך אללי את הסבירות לכך שבידי איראן אכן מצויה פצצה גרעינית מוכנה לשיגור בכחמישה אחוזים – על פי מומחים מודיעיניים מהימנים. הוא מציין כי גם במקרה של תקיפה ישראלית באיראן, יש סיכוי גבוה שהאיראנים כלל לא יצליחו לשגר פצצה לעבר ישראל, ואם כן – לא בטוח שהטיל יפגע במטרה, ולא בהכרח יצליח לחדור את מערך ההגנה.

גם אם נניח תרחיש של פגיעה ישירה בתל אביב, האזור המאוכלס ביותר במדינה, הרי שמערכות מיגון, מקלטים וממ"דים יצמצמו משמעותית את שיעור הנפגעים. רק מי שנמצא בקרבת מקום לפיצוץ יסבול מנזק ישיר. מתוך שקלול כל הנתונים – הסיכוי, אחוזי היירוט, מיקום הפגיעה, רמות המיגון והצפיפות – מתקבל תרחיש שמצביע על נזק אפשרי חמור, אך פחות דרמטי מהתחזיות הרווחות בשיח הציבורי.