המהלכים האחרונים בזירה הבינלאומית, ובפרט בגזרה הטורקית, מעידים על שינוי עמוק במדיניות החוץ האמריקאית. ד”ר איתן כהן ינרוז’ק מזהיר מפני אשליה מסוכנת, שלפיה כל צעד שמבצע ממשל ארצות הברית נובע מתוך שיקול של טובת ישראל, הציונות או העם היהודי. לדבריו, ארצות הברית נוהגת בראש ובראשונה לפי האינטרס הלאומי הישיר שלה – ולעיתים, הדבר בא על חשבון בנות בריתה המסורתיות.

ינרוז’ק מבקר את ההתקרבות בין ממשל טראמפ לטורקיה של ארדואן. חרף הידרדרות ניכרת במצב זכויות האדם במדינה, ובפרט לאור המאסר הפוליטי של ראש עיריית איסטנבול – מהלך שנתפס כהשתקת יריב פוליטי מרכזי – הממשל האמריקאי בוחר להתעלם. בשונה מארצות הברית של העבר, שייתכן והייתה מענישה על צעדים כאלה, כיום מתקיים נתק מהותי בין ערכים דמוקרטיים לבין מדיניות בפועל.

ההסבר, לפי כהן ינרוז’ק, טמון במרחב הסורי. טורקיה, שבקדנציה הראשונה של טראמפ לא הצליחה להשיג דריסת רגל מספקת במדינה השכנה, הפכה בקדנציה השנייה לפטרונית העיקרית של סוריה. כתוצאה מכך, לראשונה בהיסטוריה, תוכל ארצות הברית להיכנס מבחינה כלכלית לסוריה – אך ורק דרך טורקיה.

המהלך האמריקאי מזכיר דינמיקות היסטוריות מוכרות: עם קריסת האימפריה העות’מאנית, נכנסו הצרפתים, ואחריהם הסובייטים. כעת, עם נסיגת הרוסים מהשפעה ישירה באזור, טורקיה תופסת את החלל – בגיבוי אמריקאי.

עבור ישראל, מדובר בהתפתחות מטרידה. הקשרים ההדוקים בין ארדואן לגורמים עוינים לישראל אינם חדשים. ההתקרבות האמריקאית אליו עלולה ליצור מערכת בריתות חדשה, שאינה רואה את ירושלים כשותפה אסטרטגית מובילה, אלא כשיקול משני במאבקי הכוח במזרח התיכון.