להיות הורים משמעו לחוש אהבה שלמה ומוחלטת לילדיכם, אבל במקביל גם כעס ותסכול כאשר הם אינם מתנהגים בצורה ראויה. הקטנטנים שלנו בוחנים את עצבינו משום שהם בודקים גבולות סביבם, וצריך לתת מענה למצב זה.

הפעוטות שלנו שולטים במיומנויות חדשות מדי יום. לפעמים קשה לשלוט בהתנהגותם, אבל זה אפשרי. קביעת כללים ומגבלות כעת – כאשר ילדכם לומד אילו התנהגויות מקובלות – תעזור למנוע בעיות גדולות יותר בהמשך. רשת מעונות היום “דובדבן” עם כמה טיפים ועצות.

היו עקביים

כשמדובר במשמעת, חשוב להיות עקביים. הורים שלא דבקים בכללים ובהשלכות שהם עצמם קבעו, לא יצליחו לגרום לילדים לעשות זאת. לדוגמה, אם אתם אומרים לפעוט שפסק זמן הוא התוצאה של התנהגות שלילית, הקפידו לאכוף זאת. הזהירו אותו רק על דברים שאתם יכולים ליישם. איומים ריקים פוגעים בסמכותכם.

אל תשכחו שילדים לומדים על ידי צפייה במבוגרים, במיוחד בהוריהם. ודאו שהתנהגותכם היא מודל לחיקוי. לדוגמה: כשאתם מבקשים מילדכם להרים צעצועים, תעשו רושם חזק יותר אם תעשו זאת גם עם החפצים שלכם.

הימנעו מפיתויים

הפעוט סקרן מטבעו ורוצה לחקור את העולם, לכן נסו להימנע מפיתויים ככל האפשר. זה אומר להרחיק דברים כמו טלוויזיות, טלפונים ומוצרי אלקטרוניקה מהישג ידו. כמו כן, היזהרו מסכנות חנק בשל חפצים כגון תכשיטים, כפתורים ופריטים קטנים שאפשר להכניס לפה. חומרי ניקוי ותרופות יש לאחסן במקום בטוח מעבר להישג ידם.

השתמשו בהסחת דעת

אם הפעוט פונה לעבר חפץ לא מקובל או מסוכן, אמרו ברוגע “לא” – והוציאו את ילדכם מהאזור או את הפריט המסוכן מהישג ידו, או לחילופין הסיחו את דעתו בפעילות אחרת. זה נקרא “הפניה מחדש”.

אל תשתמשו בעונש פיזי. בגיל זה ילדים לא צפויים להבין את הקשר בין התנהגות לענישה פיזית. כמו כן המסר שעובר הוא שזה בסדר להכות מישהו כשאתם כועסים. מומחים אומרים שמכות אינן יעילות יותר מצורות אחרות של משמעת, כמו פסק זמן.

תרגלו פסק זמן

אם צריך לנקוט עמדה קשה יותר עם הילד, פסק זמן יכול להיות יעיל מכיוון שמדובר ב”פסק זמן” מקבלת תשומת הלב החיובית שלכם. לילד בן שנתיים או שלוש שמכה, נושך או זורק אוכל, למשל, יש להסביר בקול רגוע וניטרלי מדוע ההתנהגות אינה מקובלת, ולקחת אותו לאזור נפרד לפסק זמן לדקה או שתיים כדי להירגע.

כלל האצבע לפסקי זמן – דקה אחת לגיל שנה, ולרוב לא מעבר ל-3-5 דקות. לפסקי זמן ארוכים יותר אין תועלת נוספת. הם עלולים לפגוע במאמציכם אם הילד קם (ומסרב לחזור) לפני שנתת לו רשות. אם זה קורה, קחו אותו ברוגע (ללא דיבור או מתן תשומת לב אחרת) בחזרה לאזור פסק הזמן.

ודאו שאזור פסק הזמן רחוק מהסחות דעת כמו צעצועים או טלוויזיה, ושאתם לא מספקים לילד תשומת לב כלשהי (דיבור, קשר עין, מראה נסער) בזמן שהוא יושב בפסק זמן. התעלמו מכל צרחה, בכי או תחנונים. זכרו, פסק זמן הוא הפסקה מתשומת הלב החיובית שלכם. עדיף לסיים את פסק הזמן כאשר ילדכם יושב בשקט. גם 5 שניות של שקט מספיקות כדי לסיים את פסק הזמן.

איך למנוע התקפי זעם

• ודאו שילדכם לא מתנהג בצורה לא הוגנת כדי לקבל תשומת לב. תגמלו אותו כאשר הוא מתנהג יפה באמצעות תשומת לב ושבחים על התנהגות חיובית.
• תנו לפעוט שליטה על דברים קטנים. זה עשוי למלא את הצורך בעצמאות ולהדוף התקפי זעם. הציעו בחירות קטנות שתוכלו לחיות איתן, כמו “תרצה תפוח או בננה עם ארוחת הצהריים?”.
• כאשר ילדים משחקים או מנסים לשלוט במשימה חדשה, הציעו צעצועים ומשחקים המתאימים לגילם. כמו כן, התחילו עם משהו קל לפני שתעברו למשימות מאתגרות יותר. זה בונה ביטחון ומדרבן אותם לנסות דברים שעשויים להיות מתסכלים.
• התייחסו בזהירות לרצונות הילד. האם זה שערורייתי? אם לא, נסו להיות גמישים.
• דעו את גבולות ילדכם. אם אתם יודעים שהוא עייף, זה לא הזמן הטוב ביותר ללכת לקניות במכולת או לנסות לדחוס עוד סידור אחד.

המאמר אינו מהווה המלצה או תחליף לייעוץ מקצועי כגון הדרכת הורים או ייעוץ פסיכולוגי בעת הצורך.