השדרן רני עמרני מתאר את המציאות האיראנית בה משמרות המהפכה מרכזות בידיהן עוצמה צבאית וכלכלית רחבת היקף, הכוללת תקציבי ענק ומערכים משמעותיים של נשק, טנקים, מטוסים וטילים, שנועדו בראש ובראשונה להבטיח את יציבות המשטר. לדבריו, עוצמת הארגון אף עולה במובנים מסוימים על זו של הצבא האיראני הסדיר.
עד כה נמנע הצבא הלאומי מהתערבות ישירה במחאות ההמוניות, אך לפי עמרני מתרחש שינוי מגמה. לנוכח שפיכות הדמים בעימותים בין המפגינים לבין משמרות המהפכה, ובעקבות הדיכוי האלים של המחאה, גוברת בקרב אנשי הצבא תחושת זעם ותסכול. התפתחויות אלו, לשיטתו, עשויות להעיד על תהליך עומק המתחולל בתוך המערכת הביטחונית האיראנית ועל אפשרות לשינויים פנימיים בזירה הצבאית והפוליטית כאחד.
