תא”ל אורן סולומון משמיע בראיון דברים נוקבים ומטרידים בנוגע לטיפול בחומרים רגישים לאחר סיום חקירה. סולומון מתאר מציאות בה הוא נתקל בחומה של חוסר וודאות וגמגומים מצד הדרגים הפיקודיים, כאשר הוא מנסה לקבל בחזרה את ציודו האישי ואת החומרים המקצועיים שצבר בחקירות.
לדבריו, עם סיום החקירה הוא פנה למצ”ח והתבשר כי כל החומרים “משופררים” ומוכנים. אולם, כאשר פנה למפקד הפיקוד בבקשה לאסוף את חפציו, הכוללים מחברות אישיות, ציוד וקלסרים מקצועיים, נתקל בהתחמקות. לאחר מאבק ממושך, הצליח להשיב לעצמו את הציוד והמחברות, אך נדהם לגלות כי הקלסרים המקצועיים עם חומרי החקירה נעלמו כלא היו.
סולומון מדגיש כי קציניו שנשלחו לבדוק את המשרד דיווחו לו שהמקום “נוקה”. הוא תוהה בקול לאן נעלמו אותם קלסרים, ומציין כי המצופה הוא שמפקד האוגדה הקודם ישמור אותם בכספת תחת השגחה קפדנית, כדי שיוכלו לשמש כראיות בוועדות חקירה עתידיות או בתחקירים צה”ליים.
החשש המרכזי שמעלה סולומון הוא קיומו של מהלך מכוון למחיקה, שיבוש או העלמה של חומרי תחקיר קריטיים. הוא מסיים בתחושת אי-וודאות קשה לגבי מיקומם הנוכחי של החומרים, רמז עבה להתנהלות בעייתית בדרגים הגבוהים ביותר.
