דובאי, שהפכה בעשורים האחרונים לסמל של יציבות ושגשוג בלב אזור סוער, ניצבת כעת בפני אתגר חסר תקדים. מתקפות איראניות שפגעו בעיר במסגרת מבצע “שאגת הארי” ערערו את תחושת החסינות שטיפחה האמירות במשך שנים, גם אם הנזק הפיזי עצמו הוגדר כמוגבל.
הפגיעות בנמל התעופה הבינלאומי, ברציף ימי ובמלון היוקרה בורג’ אל-ערב המחישו כי גם המרכז העסקי המוביל של המפרץ אינו מחוץ לטווח. מספר הנפגעים היה נמוך, אך עיקר ההשפעה מורגש בזירה הפסיכולוגית: תושבים ומשקיעים מדווחים על חשש גובר וחוסר ודאות.
מאז שנות ה-80 ביססה דובאי את מעמדה באמצעות מהלכים אסטרטגיים, הקמת חברת התעופה אמירייטס, פתיחת נכסי תיירות אייקוניים ורפורמות שאפשרו בעלות זרה על נדל”ן. הכלכלה המקומית נשענת כיום כמעט לחלוטין על מסחר, תיירות ושירותים פיננסיים, בעוד תרומת הנפט זניחה.
בעשור האחרון נהנתה העיר מזרימת הון בינלאומי, כולל אלפי מיליונרים שעברו להתגורר בה. כעת, גורמים פיננסיים מדווחים על הקפאת גיוסים ותכנון צעדי התייעלות. אף שאין בשלב זה עדויות לבריחת הון, מומחים מזהירים כי עוצמת המשבר תיקבע לפי משכו והיקף ההסלמה.
דובאי בנתה את עצמה כחוף מבטחים אזורי. השאלה כעת היא האם תצליח לשמר את הדימוי הזה גם בעידן של איומים ישירים.
מאות הרוגים ופצועים מבין חיילי צה”ל לא מעניינים את טראמפ.
יתומי צה”ל שהתייתמו לפני גיל 18, והפסידו אבא, שילמד ויתמוך בהם פיזית, נפשית וכלכלית, לא מוכרים ולא מקבלים ולא יקבלו הפחתה במסים, הפחתה בארנונה, מענק ללידה או בר מצווה, כשאין אבא שעומד מאחוריהם.
פגועים לנצח!!
ונתניהו סמוטריץ׳ דחו מכל וכל דרישת היתומים מ- 2022, ועצרו להם את ההפגנה,
ופתאום- החטופים שחגגו בחג החשוב והמאחד לכל עם ישראל, הפכו גיבורים והוטסו לנופש על חשבון המדינה, בדרישת נתנ יהו לידידו עוכר ישראל, טראמפ.
מדינה שלא מכירה ביתומיה הוותיקים, לא בוחרת במי שמנע מהם סיוע כספי!!
גם אם אחרי,שנתיים כצאן לטבח לחיילים, נזכר לעצור את המפלצת האיראנית!