דורון כהן, עורך מוסף מעריב, מותח ביקורת חריפה על אופן מינויי הבכירים במערכת הביטחון לאורך השנים וטוען כי שאלת האחריות הציבורית כמעט ואינה נבחנת בזמן אמת. במהלך הראיון הוא מתייחס למינויו של כרמי גילון לראש השב”כ בתקופת פיגועי האוטובוסים הקשים של שנות ה־90, וטוען כי למרות כישלונות מערכתיים חמורים, איש כמעט לא דרש לבחון את התאמתו לתפקיד.
כהן קושר בין אותה תקופה לבין אירועים דרמטיים נוספים בתולדות המדינה, ובראשם רצח יצחק רבין. לדבריו, מדובר באסון שהיה ניתן למנוע גם ללא יכולות מיוחדות, אלא באמצעות אחריות ניהולית בסיסית וקבלת החלטות נכונה. הוא מדגיש כי החברה הישראלית ממשיכה לשלם עד היום את מחיר הקרע שנוצר בעקבות הרצח.
בהמשך עובר כהן לבקר גם את מינויי הבכירים בשנים האחרונות. הוא מזכיר את מינויו של הרצי הלוי בתקופת ממשלת מעבר, למרות מחלוקות משפטיות וציבוריות, וטוען כי הדרג הפוליטי דחף למינוי בטענה שמדובר בעניין של “חיי אדם”. בנוסף הוא מזכיר את רונן בר ואהרן חליבה כדוגמאות למינויים שלדבריו לא עברו ביקורת ציבורית מספקת.
בסיום הראיון רומז כהן כי הדיון האמיתי עוד לפנינו — שאלת עתיד מערכת הביטחון והנהגת המדינה בשנים הבאות.
