העיתונאי עמיחי אתאלי משתף בטלטלה העמוקה שעבר בעקבות שירות המילואים במלחמה האחרונה, טלטלה שהובילה אותו לסגור מעגל של 15 שנה ולחזור לחבוש כיפה.

אתאלי, שגדל בבית דתי אך חי ללא כיפה מגיל 30 ועד גיל 45, שירת כקצין מודיעין במילואים. במסגרת תפקידו נחשף למאות ואלפי מחבלים שנעצרו ברצועת עזה. המפגש הישיר עם המחבלים, הראיונות, סיכומי החקירות והצצה לתפיסת עולמם הקיצונית, זעזע את עולמו הרוחני. “לראות אותם, להריח את הבל הפה שלהם ולקרוא את התיעודים… זה טלטל אותי ברמה האמונית”, הוא מסביר.

למרות השנים שבהן התרחק מהפרקטיקה הדתית הקלאסית, אתאלי מעיד כי הקפיד לאורך כל הדרך על הנחת תפילין מדי יום, מצווה ששימשה עבורו “שכפ”ץ יומי” וחיבור לעם ישראל. הוא מתאר את חוויית הנחת התפילין כניסיון לחבר את הלב והמוח ל”אינסוף”, לעיתים כאקט טכני של התמדה ולעיתים כחוויה רוחנית עוצמתית שמרגישה כמו סרט מדע בדיוני.

החזרה לכיפה ולתפילה במניין היא תוצאה של אותה חוויה אינטנסיבית בחזית, שהבהירה לו מחדש את זהותו ואת הצורך בחיבור מחודש לשורשיו.