מירב חג’אג’, אם שכולה וחברה בפורום “בוחרים בחיים” של משפחות שכולות ונפגעי טרור, מבטאת בשיחה את תחושת הבגידה הקשה שחשו היא וחבריה ממהלכיו הפוליטיים של נפתלי בנט. לדבריה, המשפחות השכולות האמינו בבנט כאיש ימין אמיתי, תמכו בו לאורך מערכות בחירות רבות וראו בו את האדם הנכון להוביל את המחנה ולחזק את הליכוד מימין. היא מציינת כי בתפקידו כשר ביטחון הוא זכה לאמונם המלא, והם דחפו את מועמדותו מתוך אמונה שיקים ממשלת ימין לאומית.
השבר הגדול התרחש כאשר בנט בחר להקים ממשלה בשיתוף מפלגת רע”מ ומנסור עבאס. חג’אג’ טוענת כי מדובר בשיתוף פעולה עם תומכי טרור המזוהים עם האחים המוסלמים, אשר מציגים פנים מתונות בעברית אך תומכים במחבלים ובמאבק אלים בערבית. היא מדגישה כי המשפחות הציגו הוכחות חד-משמעיות למפגשים של אנשי רע”מ עם מחבלים, ועל כן לא יכלו להשלים עם המציאות שבה בנט נשען עליהם.
לקראת טקס יום הזיכרון לנפגעי פעולות האיבה, הובילו חג’אג’ ומשפחות נוספות מחאה נרחבת שקראה לבנט שלא להגיע לטקס. לשיטתה, מי שבוחר לשבת בממשלה עם מי שהיא מגדירה כתומכי טרור, אינו יכול לעמוד מול המשפחות השכולות ביום כאבן. היא דוחה מכל וכל את הטענות כאילו המחאה אורגנה או מומנה על ידי גורמים פוליטיים כמו הליכוד, ומבהירה כי מדובר בזעקה אותנטית וכואבת של משפחות שחשו כי נציגן בגד בערכיהן וביקירן.
