אבידע בכר מציג תפיסת עולם נוקבת ובלתי מתפשרת לגבי המציאות הביטחונית בעזה והגדרת הניצחון הישראלי. בכר טוען בנחרצות כי המציאות בשטח לא השתנתה, וכי האוכלוסייה בעזה כולה מהווה חלק בלתי נפרד מחמאס. הוא מבקר בחריפות את חוסר היכולת של הדרג המדיני והצבאי להגדיר בצורה ברורה מי הוא האויב ומהו ניצחון מוחלט.
לדברי בכר, הניסיון הישראלי להבחין בין האוכלוסייה לבין ארגוני הטרור הוא טעות אסטרטגית שיצרה צדיקים בסדום מדומים בכל הגזרות, בעזה, בלבנון ובאיראן. הוא מדגיש כי הילדים של היום הם המחבלים של המחר, כפי שהוכח לשיטתו באירועי השבעה באוקטובר. מבחינתו, האויב הוא כל מי שנמצא ברצועה, עד האחרון שבהם.
בכר מציב הגדרה קיצונית וחד-משמעית לניצחון: מחיקה מוחלטת של כל זכר לחיים או למגורים ברצועת עזה. הוא קורא לצבא ולממשלה להפסיק להתייפייף, להכיר בכך שאין תקומה לחבל הארץ הזה, ולפעול בכל הכוח ובמהירות כדי לסיים את המערכה. רק הבנה עמוקה של זהות האויב והגדרת יעד של השמדה פיזית ותשתיתית מלאה, כך הוא טוען, יאפשרו לישראל להתמודד עם האתגרים הביטחוניים הרב-זירתיים העומדים בפניה.
