לדברי תא”ל במיל’ אורן סולומון ישראל ניצבת בפני החמצה אסטרטגית משמעותית אל מול ארגון הטרור חמאס. סולומון חושף כי למרות התחייבויות קודמות והסכמים בינלאומיים, חמאס אינו מתכוון להתפרק מנשקו, אלא פועל באופן אקטיבי להונאת הכוחות הבינלאומיים ולשימור יכולותיו הצבאיות.
בלב הדיון עומד סעיף 13 לתוכנית 20 הנקודות, המחייב את חמאס למסור את כל נשקו לכוח “ייצוב” בינלאומי מטעם מועצת השלום. סולומון טוען כי חמאס מנהל דיונים פנימיים שמטרתם אחת: הונאה. הארגון בוחן דרכים להסתיר נשק, להשאיר מנהרות פעילות ולבצע “מצגי שו” של פירוק נשק בנקודות מסוימות בלבד, וזאת כדי להרוויח זמן יקר בזמן שישראל עסוקה בחזיתות אחרות מול איראן ולבנון.
הנקודה המרכזית שמעלה סולומון היא קיומו של “קלף זהב” בידי ישראל. לשיטתו, ברגע שחמאס הודיע באופן רשמי לנציג מועצת השלום, ניקולאי מלאדנוב, כי אין בכוונתו להתפרק מנשקו, נוצרה לישראל הזדמנות פז להשתחרר מכבלי ההסכם. לאחר שהוחזרו החטופים, ההישג המשמעותי היחיד של ההסכם לדבריו, ישראל הייתה יכולה וצריכה להכריז כי חמאס לא עמד בחלקו ולפעול באופן עצמאי למיטוט הארגון.
במקום לנצל את ההזדמנות הזו, סולומון מותח ביקורת חריפה על הדרג המדיני, שלטענתו ממשיך להנשים את ההסכם באופן מלאכותי. הוא מזהיר כי העברת סמכויות לגופים בינלאומיים לניהול ענייני הפנים של רצועת עזה, מבלי שחמאס התפרק מנשקו בפועל, היא טעות חמורה שמזכירה את כישלון החלטה 1701 בלבנון. המציאות הנוכחית, כפי שמתאר אותה סולומון, היא של גרירת רגליים ישראלית אל מול אסטרטגיית התשה וחוסר נכונות של האויב לוותר על כוחו הצבאי.
