מערכת היחסים המדינית של ישראל עם שכנותיה בעשורים האחרונים עומדת תחת ביקורת נוקבת מצד העיתונאי והפרשן אלדד בק, כפי שעולה מדבריו בראיון. בק משרטט תמונה מדאיגה של אובדן כבוד לאומי ורצף של ויתורים חד-צדדיים שהחלו עוד בהסכם השלום עם מצרים ב-1979, נמשכו בהסכמי אוסלו ב-1993 והגיעו עד להסכם השלום עם ירדן ב-1994. לטענתו, ישראל אימצה לאורך השנים דפוס פעולה של חולשה, במסגרתו היא העניקה לצד הערבי אינספור הזדמנויות להפר ולמסמס את ההסכמים עליהם חתם, תוך שהיא משלימה עם פגיעה אנושה בסיכוי לשלום אמת.

בק מדגיש כי המדיניות הישראלית התבססה על ההנחה שאין ברירה אלא לקבל את המציאות הזו, מתוך פחד מתמיד שכל עמידה על עקרונות לאומיים תוביל להידרדרות חסרת שליטה. הוא מזהיר כי הגישה הזו, שנועדה למנוע עימות, היא זו שהובילה בסופו של דבר לכך שהמציאות “תפח על פנינו” שוב ושוב. לדבריו, השביעי באוקטובר היה שיא כואב של אותה קונספציה, אך למרות זאת, חלקים נרחבים מהציבור וההנהגה בישראל, בהם דמויות כמו יאיר גולן וגדי אייזנקוט, ממשיכים להחזיק בתפיסות עולם של שנת 2023 המוקדמת, כאילו דבר לא השתנה.

בסיכומו של דבר, בק קורא להתעוררות מהאשליה ומצביע על כך שהנכונות הישראלית לאפשר לצד השני לנהוג בה בחוסר כבוד רמסה את מעמדה האסטרטגי. הוא סבור כי ההיצמדות להסכמים שרוקנו מתוכן והוויתור על הרתעה ועמידה עצמית הם שורש הבעיה שעימה מתמודדת המדינה כיום, ומזהיר כי ללא שינוי עמוק בתפיסת הכבוד הלאומי, ישראל תמשיך לשלם מחירים כבדים על חולשתה המופגנת מול אויביה ושותפיה כאחד.