ברלין, שהייתה בעבר יעד פופולרי ומזמין לישראלים, הופכת בשנים האחרונות לזירה עוינת ומסוכנת עבור יהודים וישראלים כאחד. העיר, שמוגדרת בדוחות רשמיים כ”בירת האנטישמיות של אירופה”, חווה שינוי דרמטי שהחל להחריף כשנתיים לאחר גל ההגירה הגדול של 2016. המציאות היומיומית בבירה הגרמנית מאלצת כיום את הקהילה היהודית והישראלית לחיות תחת מעטה של הסתרה וחשש מתמיד.
זאב אברהמי מצביע על שילוב כוחות מטריד בין השמאל הרדיקלי לבין גורמים אסלאמיסטים קיצוניים. לדבריו, למרות הפערים האידיאולוגיים התהומיים ביניהם, השנאה המשותפת לישראל וליהודים הפכה לגורם המאחד החזק ביותר. השמאל הרדיקלי מצא בגרעין המהגרים המוסלמים, שרבים מהם גברים צעירים הנושאים עמם תפיסות אנטישמיות, כוח ביצועי לתיאוריות האנטי-ישראליות שלו.
הביטויים בשטח הם חריפים ויוצאי דופן. מוסדות ישראליים ותיקים, כמו מסעדות שהיוו עוגן תרבותי בברלין במשך מעל עשור, נאלצים להיסגר בשל הלחץ והאיומים. ישראלים מדווחים על מקרים של גירוש ממסעדות ועל צורך גובר להצניע כל סממן של זהות: הסרת מזוזות מפתחי הבתים, הימנעות מחבישת כיפה, הימנעות מדיבור בעברית במרחב הציבורי ואפילו חשש ממתן תשובה לאינטרקום בבית. האווירה בעיר מזכירה לרבים תקופות חשוכות מהעבר, כאשר כל סממן יהודי או ישראלי הופך למטרה לאלימות או להתנכלות.
