בכתבה שעוסקת באחת הסוגיות הבוערות במערכת המשפט והביטחון, מנתח עו”ד מוריס הירש, הפרקליט הצבאי המבצעי לשעבר, את ההשלכות החמורות של הדלפת חומרי חקירה רגישים. במוקד הדיון עומדת השאלה האם מדובר בעבירה פלילית של הדלפה או שמא מדובר במדיניות מכוונת של התביעה הכללית, כאשר הירש מצביע על כך שההחלטה להעמיד לדין במקרה כזה היא עניין של מדיניות משפטית אל מול טענות להגנה מן הצדק ואכיפה בררנית.
הירש מעלה תהייה נוקבת לגבי השוויון בפני החוק, ושואל מדוע במקרה זה נשקלת העמדה לדין בעוד שבמקרים אחרים של הדלפות חמורות מצד פרקליטים לא ננקטו צעדים דומים. עם זאת, הוא מדגיש את החומרה המיוחדת של המקרה הנוכחי, שבו הדלפת סרטון פגעה לא רק בלוחמי צה”ל ובכוחו של הצבא, אלא פגעה אנושות בשמה הטוב של מדינת ישראל בעולם.
אחת הנקודות המדאיגות ביותר שעולות בשיחה היא הקשר האפשרי בין תזמון ההדלפה לבין הלחץ המדיני מצד ממשל ביידן. הירש מציין כי אם יוכח בחקירה קשר מכוון בין ההדלפה לבין הניסיון לגרום לבעיות באספקת החימושים לישראל תוך כדי מלחמה, מדובר בעליית מדרגה בחומרת האירוע. לדבריו, כדי להכריע בשאלה האם זו הייתה המטרה המקורית של ההדלפה, יש לבחון לעומק את כל חומרי החקירה של המעורבים, בהם גורמים בכירים בפרקליטות הצבאית ומערך הדוברות.
הירש מסכם כי פגיעה כזו, אם אכן נעשתה בכוונת מכוון כדי ליצור נזק אסטרטגי מול בעלות ברית, מהווה איום על תפיסת הביטחון הלאומית של ישראל. את ניתוחו המעמיק על האיומים הקיומיים והאסטרטגיים של המדינה הוא ממשיך להציג בהרצאותיו, תוך קריאה לציבור להכיר את העובדות לאשורן ולתמוך בתקשורת עצמאית שאינה חוששת לעסוק בסוגיות ליבה אלו.
