עם התקרב הימים הנוראים וראש השנה, ד”ר חיים שיין קורא לחשבון נפש לאומי עמוק ונוקב, כזה שחורג מהחשבון האישי שבין אדם לבוראו. בשיח הממוקד באירועי השביעי באוקטובר, שיין טוען כי האסון הנורא שפקד את עם ישראל בעיצומו של חג שמחת תורה לא היה מקרי בתיזמונו, אלא נבע מזיהוי מדויק של חולשה פנימית עמוקה בחברה הישראלית. לשיטתו, האויבים שסביבנו זיהו את שנאת החינם, את חוסר היכולת לקבל את הזולת ואת הקטנוניות שפשטה בתוכנו, והמתינו לרגע שבו השסע הפנימי יהפוך להזדמנות מבצעית קטלנית.
ד”ר שיין מדגיש כי המערכה רחוקה מלהסתיים, וכי האיומים מצד אויבים נוספים המבקשים להצטרף למעגל הלחימה עדיין קיימים. הוא מתריע כי שום אויב חיצוני לא יוכל להסב נזק כפי שמסוגלת לעשות השנאה הפנימית, ומזכיר את חורבן הבית השני כשיעור היסטורי מכונן על המחיר של שנאת אחים. לדבריו, במיוחד בעת הזו, עלינו להיזהר מלהרוס את התשתית הקיומית והמולדת אליה שבנו לאחר אלפיים שנות גלות. הקריאה המרכזית העולה מדבריו היא לחזור ולהיות עם גאה, חזק ומאוחד, תוך הפסקת הקיטוב והכיתתיות, כדי להבטיח שהבית הלאומי שנבנה כאן בעמל רב לא ייחרב בגלל יריבויות פנימיות.
בכל המדינות המערביות הסכנה הגדולה ביותר היא השמאל.