ממשלת בריטניה נערכת להכריז בבית הנבחרים בלונדון על הטלת איסור סחר רשמי וגורף עם ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון. הצעדים הכלכליים יכללו איסור על יבוא ויצוא של מוצרים המיוצרים באזור, לצד שורת מגבלות תקדימיות על מתן שירותים מסחריים ופיננסיים לפרויקטים מעבר לקו הירוק.
שר החוץ הבריטי, אד מילבנד, צפוי להציג את פרטי המדיניות המעודכנת בדיון מיוחד בפרלמנט. על פי התוכנית שהוכנה במשרד החוץ בלונדון, המהלך יוגדר כחלק מעיצוב מחדש של יחסי המסחר והמדיניות של הממלכה מול ישראל, תוך הידוק ניכר של הפיקוח הכלכלי הבריטי על פעילות עסקית באזור.
ההגבלות הצפויות אינן מסתכמות בעצירת כניסת סחורות מוחשיות לשווקים הבריטיים, אלא מתרחבות לתחומי השירותים. במסגרת ההנחיות החדשות, ייאסר על חברות ומוסדות בריטיים להעניק שירותי מימון, פרסום ושיווק לגופים וליוזמות הפועלים ביהודה ושומרון, במטרה לחסום מסלולי סחר עקיפים.
בנוסף לכך, הממשלה הבריטית שוקלת להטיל סנקציות ממוקדות על חברות בינלאומיות ומקומיות המסייעות ישירות לבנייה ולפיתוח תשתיות ביישובים היהודיים. צעד זה מיועד להרתיע תאגידים הפועלים בזירה האירופית מלהשתלב במכרזי בינוי ותשתיות אזרחיות בשטחי יהודה ושומרון.
עד כה נמנעה בריטניה מהטלת איסור חוקי מוחלט על סחר מסוג זה, והסתפקה בשלילת הטבות מכס הניתנות במסגרת הסכם הסחר החופשי עם ישראל, לצד פרסום אזהרות עסקיות וולונטריות. המהלך הנוכחי צפוי להפוך את ההמלצות להוראות חוק מחייבות, שחלקן ידרשו חקיקת משנה בפרלמנט הבריטי לשם אכיפתן.
התגבשות המדיניות הבריטית החדשה מגיעה בעקבות שורת צעדים מקדימים שננקטו בחודשים האחרונים. ביוני הוטלו עיצומים על שורת ישויות ואנשים ביהודה ושומרון, ובחודש יולי הצהיר שר המסחר הבריטי כריס בראיינט כי הממשלה בוחנת מעבר מסימון מוצרים לאיסור סחר מלא.
ברקע להחלטה הבריטית עומדות גם התנגדויות דיפלומטיות שהביעה לונדון כלפי מהלכי בינוי ישראליים, ובראשם קידום תוכניות הבנייה באזור E1 ממזרח לירושלים. בריטניה, יחד עם מדינות נוספות במערב אירופה, פרסמה לאחרונה הודעות גינוי רשמיות לפתיחת מכרזי הבנייה במתחם.
במערכת המדינית בלונדון קושרים את המהלך גם לרצון להתאים את החקיקה המקומית לחוות הדעת המייעצת שפרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ביולי 2024. חוות דעת זו קראה למדינות החברות באו
