במהלך ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שנערכה לאחרונה, התפתח עימות חריף בין ראש שירות הביטחון הכללי, דוד זיני, לבין שרת ההתיישבות, אורית סטרוק. הדיון עסק במצב הביטחוני ביהודה ושומרון ובדרכי ההתמודדות עם אירועי אלימות באזור.

במהלך חילופי הדברים, הטיחה השרה סטרוק ביקורת על אופן הצגת הנתונים על ידי גורמי הביטחון. לדבריה, התמונה המוצגת בדיונים מתעלמת מאירועי אלימות של פלסטינים כלפי מתיישבים ומציבה את המתיישבים כגורם הבעייתי היחיד במרחב. השרה ציינה כי פלסטינים תוקפים רועי צאן ומסכנים חיי אדם, ודרשה כי אירועים אלו יקבלו התייחסות שווה.

ראש השב”כ זיני השיב לטענות אלו וטען כי השרה מנותקת מהמציאות בשטח. הוא הדגיש כי הוא מצפה לגינויים ברורים מצד הדרג המדיני כלפי אירועי אלימות של קיצונים יהודים נגד פלסטינים. בתגובה, ציינה השרה סטרוק כי היא מגנה אירועים מסוג זה באופן עקבי בכלי התקשורת השונים.

במהלך הדיון העלה ראש השב”כ את האפשרות להחזרת השימוש במעצרים מנהליים ביהודה ושומרון. מדובר בכלי ביטחוני המאפשר מעצר ללא משפט על בסיס חומר מודיעיני חסוי, אשר השימוש בו כלפי ישראלים בוטל בעבר על ידי שר הביטחון ישראל כ”ץ.

זיני הבהיר לשרים כי אם לא יעלה בידי השירות לטפל בפרעות של קיצונים יהודים נגד פלסטינים באמצעות אמצעים אחרים העומדים לרשותו, הוא ייאלץ לדרוש את החזרת הכלי המנהלי. עד כה, למרות דרישות שהועלו מצד גורמים שונים בשטח, בלם ראש השב”כ את המהלך.

הדיון עורר תגובות חריפות מצד שרים נוספים שנכחו בחדר. חברי הכנסת טלי גוטליב ולימור סון הר-מלך תקפו את דבריו של זיני. הם טענו כי העלאת האפשרות להחזרת המעצרים המנהליים פוגעת בהתיישבות ובביטחון, וקראו לראש השב”כ להתפטר מתפקידו.

סוגיית המעצרים המנהליים נגד ישראלים ביהודה ושומרון עומדת במוקד מחלוקת ציבורית ומשפטית מאז החלטת שר הביטחון כ”ץ לבטלם. השר כ”ץ קבע בעבר כי חשודים בפלילים צריכים לעמוד לדין בהליך פלילי רגיל ולא להיעצר ללא כתב אישום, זאת בניגוד למדיניות שהייתה נהוגה קודם לכן.

גורמי ביטחון ציינו בעבר כי המעצר המנהלי שימש כלי חיוני במקרים שבהם מודיעין הצביע על כוונה מיידית לבצע פיגועים, וכי ביטולו הקשה על סיכול אירועים אלימים. מנגד, הדרג המדיני הדגיש את הצורך בהליך משפטי תקין ושוויוני.

העימות הנוכחי בקבינט משקף את המתח המתמשך בין הדרג המקצועי בשב”כ לבין הדרג המדיני בנוגע לניהול הביטחוני ביהודה ושומרון. בעוד השב”כ מתריע על סכנה ביטחונית הנובעת מפעילות קיצונית, השרים מדגישים את הצורך בהגנה על ההתיישבות וביקורת על אופן הפעלת הכוח של גורמי האכיפה.

נכון לעת זו, לא התקבלה החלטה רשמית על שינוי המדיניות הקיימת בנוגע למעצרים מנהליים. הנושא נותר במחלוקת פוליטית וביטחונית עמוקה, כאשר כל צד עומד על עמדתו העקרונית בנוגע לאמצעים הראויים לטיפול באלימות בשטח.

הדיון בקבינט הסתיים ללא הכרעה בסוגיה זו, אך עצם העלאת האפשרות על ידי ראש השב”כ מסמנת את חומרת המצב כפי שהיא נתפסת בעיני הארגון. השאלה האם יוחזר הכלי המנהלי נותרה פתוחה ותלויה בהתפתחויות הביטחוניות בשטח ובהחלטות הדרג המדיני.

המתח סביב סמכויות השב”כ והשימוש באמצעים מיוחדים אינו חדש, אך הוא מקבל משנה תוקף לאור העלייה בהיקף האירועים האלימים ביהודה ושומרון בשנה האחרונה. הדיון בקבינט הדגיש את הפערים בתפיסת המציאות בין הדרגים השונים.

השרה סטרוק וראש השב”כ זיני המשיכו להחליף האשמות במהלך הדיון, כאשר כל צד מציג את סדרי העדיפויות שלו. השרה התמקדה בטענות על אפליה באכיפה, בעוד זיני התמקד בצורך בכלים ביטחוניים אפקטיביים למניעת הסלמה.

הקבינט המדיני-ביטחוני צפוי להמשיך ולדון בסוגיות אלו בישיבותיו הקרובות, לאור המצב המורכב ביהודה ושומרון והצורך למצוא איזון בין שמירה על החוק לבין צרכי הביטחון המיידיים.

התבטאותו של ראש השב”כ מהווה עדות נוספת ללחץ שבו מצויים גורמי הביטחון אל מול האתגרים בשטח, והיא צפויה להמשיך ולהעסיק את המערכת הפוליטית בימים הקרובים.