ד”ר אדי כהן מנתח את היחסים בין ישראל למצרים וטוען כי המצב הנוכחי אינו “שלום קר” אלא בפועל “מלחמה קרה”.
הוא מתייחס להתבטאויות של פרשנים ועיתונאים בתקשורת המצרית סביב יום השנה למלחמת יום הכיפורים, ומדגיש כי אמירות המפקפקות בלגיטימיות של קיום מדינת ישראל ומציגות את מטרת קיומו של הצבא המצרי כמאבק בישראל אינן נאמרות במקרה, אלא מקבלות גיבוי והנחיות ישירות מגורמי המודיעין והמשטר במצרים.
בנוסף, כהן מצביע על מגמות ההתעצמות וההתחמשות הצבאית של מצרים, לצד בניית מתחמי פיקוד ובונקרים מבוצרים הרחק ממוקדי אוכלוסייה (דוגמת ה”אוקטגון”), וטוען כי השילוב בין התחמשות מסיבית לבין שיח ציבורי ותקשורתי עוין מהווה מרשם ודאי לעימות עתידי שהוא רק עניין של זמן. במקביל, הוא מותח ביקורת על שתיקתה של ההנהגה המדינית ושל משרד החוץ בישראל מול ההסתה וההתקפות בתקשורת המצרית, ומציין כי היעדר תגובה ישראלית רשמית מותיר את השיח ללא מענה הולם.
