סגנית נשיא ארצות הברית לשעבר, קמלה האריס, מתחה ביקורת חריפה על התנהלות הממשל האמריקני במהלך המלחמה ברצועת עזה. בדברים שנשאה ביום רביעי האחרון במסגרת אירוע של מכון אסאן למדיניות בסיאול, דרום קוריאה, טענה האריס כי ארצות הברית נכשלה בשימוש במנופי הלחץ שעמדו לרשותה כדי להשפיע על פעולות ישראל במלחמה.

האריס התייחסת בדבריה לתקופת כהונתה כסגנית נשיא תחת ממשל ג’ו ביידן, וטענה כי הממשל היה צריך לפעול מוקדם יותר ובנחישות רבה יותר כדי לרסן את מה שהגדירה כהתנהלות מחרידה של הממשלה בישראל. לדבריה, ארצות הברית לא עמדה במחויבותה המוסרית לזכויות אדם ולמשפט הבינלאומי כפי שהיה מצופה ממנה.

בנוסף לביקורת על הממשל שבו כיהנה, האריס תקפה גם את הנשיא דונלד טראמפ. היא האשימה אותו בכך שהוא מעניק לראש הממשלה בנימין נתניהו צ’ק פתוח בכל הנוגע לניהול המערכה הצבאית, ובכך הוא נמנע מלהפעיל לחץ נדרש על ירושלים.

הדברים נאמרו במהלך נאום רחב יותר שעסק במנהיגות אמריקנית ובתחום הבינה המלאכותית. זוהי אחת ההתבטאויות הפומביות הבולטות ביותר של האריס נגד מדיניות הממשל שבו הייתה חברה מאז סיום תפקידה.

במהלך תקופת כהונתה כסגנית נשיא, האריס נמנעה בדרך כלל מלהביע חילוקי דעות פומביים עם הנשיא ביידן בנוגע לישראל. היא הקפידה להדגיש את זכותה של ישראל להגנה עצמית, גם כאשר הביעה דאגה מפני פגיעה באזרחים פלסטינים במהלך הלחימה.

עם זאת, מאז עזבה את הבית הלבן, ניכר שינוי בטון של האריס. בספר זיכרונותיה שפורסם בשנת 2025, היא כבר העלתה טענות דומות בנוגע לאופן שבו התייחס הממשל לסבלם של הפלסטינים, וטענה כי התבטאויותיו של ביידן בנושא לא היו מספקות בהשוואה להצהרות התמיכה שלו בישראל.

הביקורת הנוכחית של האריס מגיעה על רקע הערכות פוליטיות בארצות הברית לגבי עתידה הפוליטי והאפשרות כי היא מתכננת התמודדות עתידית לנשיאות בשנת 2028. דבריה בסיאול נתפסים על ידי פרשנים כניסיון להתוות קו מדיני עצמאי.

האירוע בסיאול משקף את המתח המתמשך בתוך המפלגה הדמוקרטית בנוגע ליחסים עם ישראל. בעוד שחלקים במפלגה דורשים קו תקיף יותר כלפי ירושלים, אחרים ממשיכים לתמוך בברית האסטרטגית בין המדינות.

האריס הדגישה בנאומה כי האינטרס האמריקני מחייב לדרוש מהבעלות ברית של ארצות הברית אחריות על חלקן בהגנה הגלובלית, תוך שמירה על ערכים של זכויות אדם. היא ציינה כי ארצות הברית לעיתים לא עמדה בסטנדרטים אלו.

התגובות לדבריה של האריס משקפות את הקיטוב הפוליטי בארצות הברית סביב המלחמה בעזה. בעוד שתומכיה רואים בדבריה ביטוי לערכים ליברליים, מבקריה מצביעים על כך שמדובר בשינוי עמדה פוליטי נוח לאחר עזיבת התפקיד הרשמי.

הממשל הנוכחי בוושינגטון טרם הגיב באופן רשמי לדבריה של סגנית הנשיא לשעבר. עם זאת, הנושא צפוי להמשיך ולהעסיק את המערכת הפוליטית האמריקנית לקראת מערכות הבחירות הבאות.

התבטאויותיה של האריס מצטרפות לשורה של הצהרות מצד בכירים לשעבר בממשל האמריקני המבקשים להגדיר מחדש את מדיניות החוץ של ארצות הברית במזרח התיכון. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא כיצד ישפיעו דברים אלו על דעת הקהל האמריקנית ועל היחסים העתידיים בין המדינות.

השימוש במונחים כמו התנהלות מחרידה והצורך בריסון ישראל מסמן את העמדה שאותה מבקשת האריס לקדם כחלק מהאג’נדה הפוליטית שלה. מדובר בשינוי משמעותי מהקו הממלכתי שאפיין את עבודתה כסגנית נשיא.

דבריה של האריס בסיאול מהווים עדות נוספת להתרחקותה מהקו המדיני של ממשל ביידן בנושא הישראלי. הדיון סביב השאלה האם היה על ארצות הברית לפעול אחרת צפוי להמשיך ולהדהד במערכת הפוליטית האמריקנית בתקופה הקרובה.