הולי פסמור, בת 44 ואם לשניים ממחוז דורהאם שבצפון-מערב אנגליה, מצאה את עצמה במוקד חקירה של רשויות האכיפה בבריטניה. האירוע החל בעקבות פנייה אנונימית שהוגשה לתוכנית הממשלתית למניעת קיצוניות, המכונה Prevent. התוכנית נועדה לאתר אנשים הנמצאים בסיכון להיגרר להקצנה או המהווים איום ביטחוני פוטנציאלי. המקרה עורר הדים לאחר שהתברר כי הרקע לפנייה היה מעורבותה של פסמור בנושאים הקשורים לישראל.
הביקור המשטרתי בביתה של פסמור התרחש ב-4 ביולי 2025. על פי מסמכים שהגיעו לידיה לאחר מכן, הפנייה לתוכנית למניעת קיצוניות התבססה על טענות לפיהן מעורבותה בסכסוך הישראלי-פלסטיני הייתה מוגזמת. בין היתר, צוינה החלטתה לנסוע לישראל כסיבה מרכזית להפנייתה לתוכנית. בנוסף, הועלו טענות הנוגעות למצבה הנפשי ולפגיעותה להשפעות חיצוניות.
פסמור, שאינה יהודייה, השתתפה בסיור לימודי בישראל שאורגן על ידי שגרירות ישראל בלונדון. היא סטודנטית לתואר שני בלימודי שואה באוניברסיטת חיפה ומטפלת בבנה בן התשע, המתמודד עם אוטיזם בתפקוד גבוה. היא דחתה בתוקף את התיאורים שהופיעו במסמכי ההפניה בנוגע למצבה הבריאותי או להיותה אדם פגיע.
במהלך המפגש עם השוטרים בביתה, נשאלה פסמור על קשריה עם ישראל, על תוכניותיה לנסוע למדינה בעתיד ועל התעניינותה בנושאים יהודיים. כמו כן, נשאלה האם ביקרה באתר ההנצחה אושוויץ. לדבריה, השוטרים התמקדו בשאלות אלו ולא דנו במצבה הבריאותי כפי שנטען במסמכי ההפניה.
דוח מודיעיני משטרתי שנבחן במסגרת הפרשה הודה במפורש כי תמיכה בישראל או נסיעה אליה אינן מהוות עילה לחשש ביטחוני או לסיבה לפעילות נגד טרור. למרות זאת, הליך ההפניה לתוכנית Prevent נמשך, מה שהוביל את פסמור להגיש תלונה רשמית על אופן הטיפול בעניינה.
בעקבות התלונה שהגישה, הגיעו לביתה שני קצינים נוספים, בהם קצין בדרגת סופרינטנדנט. הם הבהירו לה כי היא אינה נחשבת לטרוריסטית או לקיצונית. עם זאת, פסמור טענה כי הקצין הבכיר עודד אותה להפסיק לעסוק בנושא ברשתות החברתיות.
במקביל להליכים אלו, גילתה פסמור כי בתיקה הרפואי הופיע רישום המגדיר אותה כאדם פגיע, וזאת זמן קצר לאחר שובה מהסיור בישראל. הרישום הוסר מאוחר יותר, אך לא ניתן לה הסבר רשמי לשינוי בסטטוס שלה או לקשר האפשרי בין הרישום לבין ההפניה לתוכנית למניעת קיצוניות.
גורמי אכיפת החוק באזור צפון-מזרח אנגליה סירבו להגיב על פרטי המקרה הספציפי של פסמור. גם משטרת דורהאם וגורמי הבריאות האזוריים לא סיפקו התייחסות מפורטת לפניית כלי התקשורת בנושא.
תוכנית Prevent מוגדרת על ידי הממשלה הבריטית ככלי למניעת הקצנה. הרשויות טוענות כי הסיוע המוצע במסגרת התוכנית הוא וולונטרי לחלוטין. עם זאת, המקרה של פסמור מעלה שאלות בנוגע לקריטריונים המשמשים להפניית אזרחים לתוכנית ועל האופן שבו פעילות לגיטימית, כגון נסיעה לישראל, נתפסת על ידי גורמי המודיעין.
הפרשה זכתה לחשיפה עיתונאית נרחבת בבריטניה, שתיארה את המקרה כדוגמה לשימוש בתוכניות למניעת טרור נגד אזרחים המביעים תמיכה בישראל. הדיווחים הדגישו את הפער בין ההצהרות הרשמיות על מטרות התוכנית לבין המציאות כפי שחוו אותה אזרחים שהופנו אליה.
פסמור ממשיכה לעסוק במחקריה האקדמיים וטוענת כי הניסיונות להגדיר את פעילותה כקיצונית אינם מבוססים על עובדות. היא הביעה תמיהה על כך שביקור במדינה דמוקרטית והתעניינות בהיסטוריה יהודית הפכו לסיבה למעורבות משטרתית.
האירוע ממחיש את המתח הקיים בבריטניה סביב נושאים הקשורים לישראל ולסכסוך במזרח התיכון. גורמים שונים במדינה ממשיכים לעקוב אחר אופן היישום של תוכניות למניעת קיצוניות, מחשש לשימוש לרעה בסמכויות המוקנות לרשויות האכיפה.
נכון לעכשיו, לא נמסר על צעדים נוספים שננקטו נגד פסמור מצד המשטרה. הפרשה נותרה תלויה ועומדת כסוגיה ציבורית המעוררת דיון על גבולות חופש הביטוי והפעילות הפוליטית בבריטניה.
המשטרה בבריטניה ממשיכה להחזיק בעמדתה כי כל פנייה לתוכנית Prevent נבחנת לגופה, וכי המטרה היא להעניק תמיכה לאנשים הנמצאים בסיכון. עם זאת, מקרים מסוג זה מעוררים ביקורת מצד גורמים המבקשים להבטיח כי המערכת לא תשמש ככלי להשתקת דעות או להטרדת אזרחים שומרי חוק.
