המצב הביטחוני במזרח התיכון וההתפתחויות סביב הממלכה הסעודית והמלחמה מול החות’ים מעלים תהיות רבות בדבר רצינותן של בעלות בריתה של ריאד. בשיחה עם יוני בן מנחם, מנהל ועורך התוכן של ערוץ טוב, עולה תמונה של חוסר מעש מעשי, כאשר הצהרות על סיוע צבאי מסתמנות בעיקר כמס שפתיים פוליטי.

בן מנחם מציין כי סביב הנושא קיימת דיסאינפורמציה רבה ולוחמה פסיכולוגית מורכבת. כדוגמה, הוא מביא ידיעה שפורסמה בעיתון אל-אחבאר הלבנוני, המקורב לחיזבאללה, על גיוס כביכול של אלפי לוחמים סורים שישתתפו במלחמה בתימן, זאת על אף שהמשטר הסורי הכחיש רשמית ידיעות מסוג זה.

מוקד הדאגה הנוכחי נסוב סביב ההחלטה של הפרלמנט המצרי לדחות את הדיון בבקשתו של הנשיא א-סיסי לאשר סיוע צבאי לסעודיה. לדברי בן מנחם, הדחייה בשבוע, וייתכן שאף ליותר, מלמדת כי הנושא אינו נמצא בראש סדר העדיפויות המצרי. מדובר בצעד של תשלום מס שפתיים, בדומה להתנהלותן של טורקיה ופקיסטן, שקיימו פגישות רמתכ”לים והצהירו על כוונות עזרה, אך בפועל לא נקטו בשום צעד מעשי או בשליחת כוחות לזירה.

בן מנחם מדגיש כי למצרים ישנם אינטרסים כלכליים מובהקים מול הסעודים, ובראשם סגירת עניין הפיקדונות בסך 5.3 מיליארד דולר. בנוסף, קיים חשש כבד במצרים מפגיעה בעובדים המצרים הרבים השוהים בסעודיה, מה שמניע את הממשל המצרי להפגין התקרבות והצהרות על מוכנות לסיוע, גם אם אין כוונה ממשית לתרגם זאת לפעולות צבאיות בשטח.

הערכת המודיעין, כפי שהוצגה בשיחה, היא שכל המדינות המעורבות נמצאות בעמדת המתנה לקראת הבחירות בארצות הברית ב-3 בנובמבר. התקווה הרווחת היא שלאחר הבחירות, הממשל האמריקני יחד עם ישראל יפעילו כוח משמעותי שימוטט את המשטר האיראני, דבר שישפיע באופן ישיר על שלוחותיה של איראן במזרח התיכון ובתוכן החות’ים.

לדברי בן מנחם, גם אם יוחלט על סיוע צבאי מסוים, תמיד מדובר על הצבת כוחות בתוך שטח סעודיה למטרות הגנה על הממלכה ולא ללחימה ישירה בתימן. בנוגע לשאלת האפשרות להקמת לגיון זרים שיסייע לסעודים, מדגיש בן מנחם כי מדובר במשימה מורכבת במיוחד. הוא מציין כי אף צבא זר לא הצליח לנצח את החות’ים לאורך עשרות שנים, בשל הטופוגרפיה הקשה של תימן והשליטה המוחלטת שלהם בשטח.

בסיכום הדברים, הסביר בן מנחם כי גם גורמים אחרים באזור, כמו אבו מוחמד אל-ג’ולאני בסוריה, שומרים על מדיניות של אי-התערבות מכוונת. הג’ולאני מנסה כיום לאחד ארגוני טרור שונים לכדי צבא אחד תחת שליטתו, והוא נמנע מלהכניס את הראש למערכות מיותרות כדי לשמור על תדמית ניטרלית ולהימנע מסיבוכים נוספים למשטר בראשו הוא עומד.