ד”ר צבי סדן מציג תמונת מצב קודרת ומעוררת דאגה לגבי המפה הפוליטית והחברתית בישראל. לדבריו, המאבק הנוכחי כבר מזמן אינו ויכוח פוליטי שגרתי בין ימין ושמאל, אלא מאבק קיומי על אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הוא מצביע על כך שלתפיסתו רוב אזרחי המדינה הצביעו בפועל נגד הימין והצביון היהודי, ומזהיר כי קואליציה שתישען על גורמים אנטי-ציוניים ושותפות ערבית תוביל לפגיעה אנושה במדינה.

סדן מבקר בחריפות את מצביעי המרכז והימין הרך, אותם הוא מתאר כציבור שנפל קורבן למנגנון תעמולה ארוך שנים ולתאי תהודה תקשורתיים שממסכים ממנו את המציאות. לטענתו, ציבור זה אינו מבין את ההשלכות המעשיות של הצבעתו למפלגות שמקדמות פשרות מדיניות מרחיקות לכת. למרות זאת, הוא מדגיש כי הימין חייב להשקיע את מרב המאמצים בהסברה ממוקדת כדי להגיע לאותם ארבעה עד שישה מנדטים של ימנים שהצביעו לשמאל, מתוך אמונה כי זהו המפתח לשינוי המאזן.

בנוסף, סדן מנתח את מנגנוני הכוח של השמאל הפרוגרסיבי, ומסביר כי מדובר במיעוט אידיאולוגי נחוש – “הווקיסטים” והמרקסיסטים החדשים, שמחזיק במוקדי השפעה קריטיים במערכת המשפט ובמנגנוני המדינה ומוביל את המחנה כולו. לראייתו, מושגים כמו בושה או חרפה אינם משפיעים על הנהגה זו, שמוכנה לשלם מחירים כבדים ולבצע ויתורים מרחיקי לכת למען השגת שלטון ויציבות קואליציונית. הוא מזהיר כי מאבקי האליטות וההקצנה הפוליטית עלולים להידרדר לעימותים פנימיים קשים ואף לסכנה מוחשית של מלחמת אחים, אלא אם הגוש היריב יתפרק מבפנים תחת משקל הסתירות הפנימיות שלו.