[vplayer id='5139']
רוב השיח הפוליטי בימין נסוב על הביקורת, המוצדקת מאוד צריך להגיד, כלפי הממשלה. למעשה הממשלה הראשונה שחצתה קו ועירבה באופן חסר תקדים את האיסלאם בהנהגת המדינה היהודית. אבל אחרי כל הכעסים והתרמיות, המציאות היא שבסוף הימין נפל. ואם הימין רוצה להיערך נכון לקראת הבחירות הבאות, הוא יהיה חייב להתארגן על עצמו קצת אחרת. אני חושב שאין מי שלא מסכים עם העובדה שהאופן שבו נראים הישויות הפזורות מימין לליכוד, הוא כבר שנים ארוכות, לא בגדר סביר. על זה בעיקר אנחנו הולכים לדבר הפעם עם ח"כ סמוטריץ'.
מה שלומך בימים סוערים אלה?
כן אנחנו בימים סוערים, אנחנו נמצאים בסוג של מכירת חיסול גם של הערכים והזהות היהודית וניסיון לבצע מחטף בממשלה שנשענת על אויבי ישראל, אין אפילו רוב יהודי בממשלה הזו ואני כבר למדבר על החבירה ליאיר לפיד וניצן הורוביץ ומירב מיכאלי. חוק החשמל שעבר הוא באמת איוולת מאוד גדולה, ילבין עשרות אלפי בתים בלתי חוקיים של ערבים. אבל אנחנו לא מתייאשים, עם הרבה אמונה בצדקת הדרך ויודעים שתפקידנו הוא לצעוק ולמחות ולהציב אלטרנטיבה כדי לחזור ולהנהיג את מדינת ישראל הכי מהר שאפשר.
האם אתה שותף לתזה שאומרת שהימין תקוע בגלל מה שמימין לליכוד?
ממש לא, הניתוח שלי פשוט. הימין הוא בסוף הרוב במדינת ישראל, גנבו לנו את השלטון בהונאת בחירות של בנט שפעל בניגוד מוחלט של ההתחייבויות שלו. יש לצערי סכסוכים והיעלבויות אישיות של אנשים שלא מצליחים לשים את טובת ישראל מעל השיקולים האישיים. בסוף הרי גם אלקין וגם סער הם אנשי ימין אבל השנאה לנתניהו גברה מעל מה שנכון וטוב לעם ישראל. הם החליטו לשים את השיקולים האישיים בראש ובמקום לחבור לממשלת ימין שהייתה עושה טוב לעם ישראל ומקדמת אותנו למקומות שאליהם אנחנו צריכים להגיע בחרו לחבור לגורמים הכי הזויים והכי מטורללים בשמאל ולתומכי טרור. גם אנחנו נדרשים לחשבון נפש במחנה הלאומי על איך אנחנו צריכים לעשות דברים טוב יותר להבא כדי להיות ראויים לאמון הציבור. יש הרבה דברים שלא טיפלנו בהם 12 שנה בשלטון, כמו המשילות בנגב ובגליל או מערכת המשפט. הזמן באופוזיציה מאפשר לנו את הזמן הזה להתארגנות.
אני מאוד מאמין בפריימריז, ובסוף נראה שההתלהבות והאמון שאנשים נותנים בפריימריז הוא לא גדול, האם יש פה איזשהו שינוי בתפיסה שאנחנו צריכים לראות אותו? כי בסוף לצאת למפקד זה דבר מאוד חשוב אבל אנחנו לא רואים דמויות חדשות במפקד הזה.
דבר ראשון אני חושב שבאופן יחסי המספרים במפקד הזה הם יפים מאוד, השקענו לא מעט תקציב בזה. אבל צריך לזכור 2 דברים, אחד שאין בחירות באופק ואנשים לא רואים צוריך להתפקד. הם אומרים שכשיהיו בחירות הם יתפקדו.
אבל אם הייתם מכריזים על פריימריז אנשים היו נענים יותר.
אי אפשר לעשות פריימריז באמצע קדנציה, נניח והיינו עושים פריימריז והיו נבחרים חברי כנסת אחרים, אין דבר כזה. הכרזנו על מפקד והכרזנו שיהיו פריימריז בעתיד. יש לנו את הנבחרת הטובה ביותר בכנסת ואני מקווה שנצליח להכניס אותה לממשלה בכנסת הזו. אסור לנו להתעלם גם מהעובדה שבציבור שלנו יש פחות מודעות לשייכות פוליטית, זה נחשב כאיזה הכרח. אנשים מוכנים להזדהות ולהצביע אבל כשאתה אומר לבנאדם בוא תהיה שותף אין מודעות לזה וזה בסדר.
דווקא הציבור הדתי לאומי נחשב מאוד מעורב עם אחוז בחירה גבוה.
אתה צודק, יש לציבור הדתי לאומי אידיאליזם, אבל לא בפוליטיקה. הציבור בא להצביע בשיעורים מאוד גדולים ועדיין כשאתה אומר בוא תהיה חבר מפלגה הם לא מסכימים. בעיני זו טעות, בעיני המגרש הפוליטי הוא המקום שבו מתקבלות ההחלטות החשובות ביותר. אנחנו צריכים לנסות לייצר פוליטיקה אחרת שלא נתפסת בעיני הציבור כמשהו מלוכלך של עסקנים.
צפו בראיון המלא מתוך התכנית של יוסף רוסו.
