אל"מ במיל' יהודה וגמן חוקר ומלמד היסטוריה ישראלית במכינת תבור מספר על ההיסטוריה האישית שלו ועל חלקו במלחמת יום הכיפורים.

וגמן: "אני כופר בהנחה הישראלית שכל מי שלבש מדים ב-73' הוא הלום קרב. אני לפחות סיימתי את המלחמה בתחושה חיובית. כל מלחמה זה מבחן, אין מבחן יותר משמעותי מזה לבני אדם כי זה לחיים ולמוות, ואם אתה ואחרים מוצאים את עצמכם ככאלו שתפקדו בה בסדר, וגם היה לכם מזל לצאת בשלום אז יש את כל הסיבות להרגיש טוב עם עצמך. ברור שהיו הלומי קרב, אבל כמו בכל מלחמה ויכול להיות שגם אני הייתי יוצא כזה בהרכב כזה".

הפער בין השגרה לחירום תרמה ליצירת יותר הלומי קרב: "אני הייתי קצין מילואים, חבר קיבוץ שדות ים, שייך לחטיבת שריון צפונית שמספרה 179, חלק גדול מסגל הפיקוד היו קיבוצניקים כמקובל אז, והחטיבה הזו הייתה צריכה לעלות ראשונה לרמת הגולן כדי לתגבר את הכח הסדיר. בסופו של דבר נפתחה המלחמה כשכולנו בבית. לקח לי 48 שעות לקלוט שאני במלחמה. המעבר היה מאוד בעייתי ולכן מלחמת יום הכיפורים סיפקה יותר אפשרויות להלם קרב. במלחמת ששת הימים תקופת ההמתנה תרמה ליצירת ההבנה שהולכים למלחמה ולכן היו פחות הלומי קרב".

צפו בראיון המלא