מושיק קוברסקי מ"פרויקט 315" מזכיר כי לפרשת פגסוס נחשפנו לראשונה לפני כשנה וחצי בכתבה של תומר גנון ב"כלכליסט" שסיפר כי המשטרה משמשת במערכת פגסוס של חברת NSO הישראלית לצורך ריגול אחרי טלפונים ניידים של אזרחים.
גנון דיבר בהתחלה על פגיעה במעורבים במחאת בלפור – מה שהעמיד את
השמאל על הרגליים האחוריות, אך כשחשף כי גם עדים במשפט נתניהו
נפגעו מכך – הייתה התקררות מיידית בשמאל שלפתע לא רצה לחקור את העניין.
ועדת מררי שהוקמה לבדיקת העניין טייחה את העבירות החמורות, ו
כעת, לאחר דרישה ציבורית רחבה, הוקמה ועדת הבדיקה של הפגסוס לצורך מחקר נוסף במטרה להגיע לאמת.
קוברסקי מבהיר כי המשטרה עקבה אחרי אנשים מאז ומעולם לצורך פענוח פשעים,
אלא שעם התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות נוצר פתח לשיחות שהמשטרה
לא יכולה להאזין להן, מה שהוביל אותה להתקין תוכנת
ריגול החודרת לטלפון כך שכל תכולתו פתוחה בפניה, "זה כלי נשק לכל דבר".
למרות המגבלות המוטלות על ריגול, המשטרה מודה היום שהיו מעל אלף מקרים של חדירות
לטלפונים של אזרחים נורמטיביים, לאו דווקא חשודים, שנשאב עליהם מידע.
"אם הכוונה במקור הייתה לפצח מקרי פשיעה בלבד – זה היה עובר איכשהו", אומר קוברסקי.
הוא מפתיע וחושף כי הבדיקה לפעולות המשטרה פשוטה מכיוון שכל ניתוח
המידע שנאסף מ-2014, עם תחילת פעילות התוכנה,
נעשה בשרת של המשטרה והוא לא נמחק משום שיש גיבויים לכל תיקיה.
האם יש מידע שמוחזק נגד אישי ציבור?
צפו בראיון המלא
מקום בעולם:
השב"כ משאיר חופשיה רוצחת סדרתית
docdroid.net/arh542g