את הסיפור של מלחמת יום כיפור אפשר ללמוד דרך ספרי ההיסטוריה, המפות והמחקרים, אך ההיסטוריונית וחוקרת היהדות ד"ר מור אלטשולר מעדיפה ללמוד כיצד באה לידי ביטוי הקונספציה דרך בחינה של שתי דמויות בולטות במלחמה, אריק שרון שבזמן המלחמה היה מפקד אוגדה 143 שצלחה את התעלה, ואלוף פיקוד דרום שמואל גורודיש.
אלטשולר: "דרך האפיון של הטיפוסים אפשר לראות איך נכנסים למלחמה שני האנשים האלה ומדוע אחד הוא הצלחה גדולה והשני הוא כישלון אדיר. הכל מתחיל במחשבה, האם היא חופשית ועל כן היא בהירה, ממוקדת, עניינית. או שאדם שבוי במיתוס של עצמו, במאצ'ואיזם הזה ולכן כשנפתחת המלחמה הוא פשוט מתפרק".
אלשטולר מספרת שגורודיש סיפר בוועדת אגרנט שלא ראה את טיסת הפענוח ערב המלחמה. לדברי בעלה של אלטשולר, ציון סולימן שהיה אז קצין זוטר במודיעין פיקוד דרום גורודיש נכנס לחדר הפענוח ויחד איתו הקמ"ן של הפיקוד ושניהם יחד בחנו את צילום הפענוח ואת הפריסה המצרית בחזית.
כשפורצת המלחמה גורודיש עדיין לא מאמין שיש מלחמה. אפילו ביום ראשון הוא עדיין מבטיח לקצין שריון שנמצא בתעלה ועובר תופת וגיהנום כבר יממה שלמה בניסיון לעצור את המצרים – גורודיש אומר לו "כאן קודקוד גדול תבחר דיוויזיה מצרית ונחסל אותה".
"כשמסתכלים על גורודיש", מנתחת אלטשולר, "מדובר על אדם שגם ביום ראשון כשאש תופת בתעלה הוא לא מוכן להפרד מהדימוי המאצ'ואיסטי, מהדימוי של הצבא הישראלי הבלתי מנוצח שמיד יסיים את המלחמה. הוא גיבור מלחמת ששת הימים והוא לא מוכן להפרד מהקונספציה של זבנג וגמרנו. אם גורודיש עשה משהו במהלך המלחמה – זה בעיקר להפריע".
מהצד השני, מה מעידה התנהלותו של אריק שרון ומה ניתן ללמוד ממנה?
האם גם בימינו יש "קונספציה" במערכת הביטחון?
צפו בראיון המלא באולפן ערוץ TOV
להתנדבות בתמלול:
