הדיון הציבורי בישראל מסתכל על "היום שאחרי". מה תעשה ישראל לאחר שתצליח להכניע את חמאס, מה יקרה ברצועת עזה לאחר המלחמה ובכלל, מה אמורות להיות המטרות של ישראל בסיומה של המערכה.
הקונסול הישראלי לשעבר בארה"ב גלעד כץ סבור כי זו סוגיה שלא צריך בכלל לעסוק בה: "את השאלה מה נעשה ביום שאחרי שאלנו גם לפני הפוגרום בשמחת תורה ואז זו הייתה שאלה קשה. אבל אחרי הפוגרום התשובה שזה לא אכפת לנו מה יקרה. אנחנו חייבים להסתכל רק מהזווית שלנו. יגידו לי שהאינטרס שלנו זה שיהיה להם משהו. כמו שאנחנו מבינים שישראל לא יכולה לטפל בנושא הפליטים הפלסטינים, אותו הדבר זה גם לגבי רצועת עזה. אנחנו לא יכולים לטפל בזה והמערכת הבינלאומית צריכה לטפל כדי שזה יקרה אנחנו צריכים לנטוש ולא לטפל בזה. ואם הם כל כך דואגים להם, בבקשה, שיציגו תוכנית".
"אנחנו צריכים לדאוג רק לאינטרס שלנו", אומר כץ, "ושהעולם יפתור את הבעיה של הפלסטינים. כשמצרים סוגרת את השערים, שירדן שרוב האוכלוסיה שם פלסטינית, אי אפשר לדרוש רק מאיתנו לדאוג להם".
ראש מחלקת המחקר של הביטחוניסטים, אור יששכר מנסה להציע כיוון אחר כדי להדגיש את הצביעות של האו"ם: "יש היום בישראל לפחות מאה אלף עקורים שאנחנו פינינו בגלל מתקפות רצחניות מלבנון ומעזה. למה האו"ם לא מכיר בהם כעקורים? אדרבא, שהאו"ם ידאג להם".
כץ משיב לו כי "הטיעון הזה מסוכן משום שאנחנו לא צריכים לשחק את המשחק של המסכנים ולהגיד שגם לנו יש פליטים".
האם ישראל ממולכדת מול סוגיית הפליטים מעזה?
צפו בדיון המלא באולפן ערוץ TOV
צריך להרוג כל יום 10 אסירים בטחוניים עד לשחרור כל השבויים.