יגאל מלכה, פעיל חברתי, אומר בראיון לדנה ורון כי האסון חידד את העובדה שלא נוכל לברוח משותפות הגורל של כולנו, "לא משנה לאיזה מחנה אנחנו משתייכים, בסוף המחבלים באו לחסל יהודים. כולנו מבינים שעלינו להתאחד סביב המשותף לנו".
מלכה, שמסתובב בימים אלה בכל הארץ, אינו מתרגש מהקולות המפלגים ומעיד כי רוב העם מחוץ לרשתות החברתיות מאוחד.
עוד הוא מתייחס לקונספציה ההרסנית ששלטה כאן בעשורים האחרונים, ורואה במצב הנוכחי הזדמנות להתפכחות, "מי שלא יבין את הטעות ויתעורר, לא יוכל להיות חלק מההנהגה של מדינת ישראל – משום שאנחנו נלחמים על חיינו".
למרות הכל, עדיין נכנסות לעזה משאיות סיוע הומניטרי. מלכה מסביר כי "התפכחות היא תמיד קשה, כואבת ואיטית. מלבד זאת, אנחנו לא מכירים את מכלול השיקולים והכי קל לתת עצות באולפנים".
עוד הוא מתייחס לסכנה ביהודה ושומרון, שם נראית מאז פרוץ המלחמה עליה מטאורית בהתראות לפיגועים ובניסיונות לחטיפת רכבים. "הכתובת על הקיר", הוא מדגיש, "ואף אחד לא יוכל לטעון שלא ידע אחרי טבח שעלול להתרחש. חלק מהנהגת הצבא עוד לא הפנים את האירוע".
מלכה משבח את השר איתמר בן-גביר על הקמת כיתות הכוננות וחימושן, אך מבהיר כי מדובר במענה ראשוני בלבד, ולא כזה שימנע את האירוע ויסכל אותו לאורך זמן.
איך מבחינים בין ביקורת לגיטימית על הממשלה לבין הסתה מזיקה?
צפו בראיון המלא
