חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יום הדין של התקשורת הישראלית

התקשורת הישראלית הציבורית הממומנת מכספי הציבור, המכונה התאגיד הציבורי, נמצאת ברגע מכונן של גילוי מערומיה ושקריותה.

שתפו :

צילום: מרים אלסטר פלאש 90

יש תקופות וזמנים מכוננים בחיי עם, שבהם מתגלות תופעות במלוא הדרן או בשפל ניוולן. לצערי, התקשורת הישראלית הציבורית הממומנת מכספי הציבור, המכונה התאגיד הציבורי, נמצאת ברגע מכונן של גילוי מערומיה ושקריותה.

אפשר היה לצפות שבשם התקינות המוסרית תתקוף התקשורת את הקואליציה על גניבת קולות והעברתם מימין לשמאל. אמנם זה חוקי, אבל לא פחות מכך זה מסריח!

אפשר היה לצפות שהתקשורת תדרוש ממנהיג ציבור כבנט, שחתם שלא ישב עם יאיר לפיד לעמוד בהתחייבויותיו. הרי זו התקשורת שטענה שנתניהו הוא שקרן שאינו עומד במילותיו.

אפשר היה לצפות מהתקשורת לתקיפה מסיבית של מר בנט שהשקיע עד עתה כ50 מיליון שקל להפיכת ביתו למעון רה"מ הרשמי. תארו לעצמכם מה היה קורה אם ביבי נתניהו היה עושה זאת.

אפשר היה לצפות מהכתבים הכלכליים  החכמים של הערוצים השונים לתקוף את שר האוצר, ראש הממשלה והממשלה כולה על עליית המחירים המטורפת, אך התקשורת ב"דממת אלחוט".

אפשר היה לצפות שהתקשורת תתקוף את מר בנט וגברת שקד על "הכלת המתים" בקורונה, כפי שניתנה במה לבנט כשהיה באופוזיציה לצעוק על הממשלה: "מה אתם עושים, השתגעתם, אנשים מתים".

אפשר היה לצפות מאבירי חופש הדיבור למחות ללא הרף על הדחתו של מר יעקב ברדוגו מתוכניתו ב"גלי צה"ל" שהיה לה את הרייטינג הכי גבוה בתקשורת, אך לשווא: כולם כבשים כנועים ושותקים. המטרה מקדשת את האמצעים.

והרשימה עוד ארוכה, ארוכה מאוד.

"תפקידה של התקשורת לשזוף את הכול לאור השמש", שמענו כל השנים, וכעת תפקידה לעשות ערפל כבד כדי שלא יתגלו כישלונות הממשלה.

האם יש צידוק לדרוש מאזרחי כל המדינה לממן תקשורת תעמולה של מפלגות מרצ וימינה?

העם צריך להצמיח לעצמו תקשורת חדשה שתייצג את ערכיו. יכולות להיות בה דעות שונות, אך כיום השתלטו על התקשורת אישים פוליטיים, תפיסות תרבות ומגמות שמאל מובהקות. הם חוסמים וממדרים כל מי שחושב אחרת מהם, לועגים ובזים לו.

בשנים האחרונות לא מעט אנשי תקשורת נהפכו לפוליטיקאים וביניהם מרב מיכאלי, שלי יחימוביץ ומר יאיר לפיד. צריך לדרוש תקופת צינון כמו לאישים שפרשו מהצבא. מניין לנו לדעת כעת האם מי שמחזיק במיקרופון אינו משדר מעמדת הפוליטיקאי של מחר? הפער בין התקשורת הממוסדת של התאגיד לבין הרשתות החברתיות הוא עצום, מה שמלמד שרבים בציבור מרגישים שהתאגיד אינו מייצג יותר את דעותיהם.

הריח הנודף מתאגיד השידור הינו ריח פוליטי כבד, אך בשונה מחברי הכנסת – המחזיקים במיקרופונים לא נבחרו בידי העם ע"מ לדברר את השמאל הישראלי.

נוסף לכך, צריך להרים את הרמה הערכית של התקשורת. מי שעוסק בה צריך להבין שיש לו אחריות להביא ערכים לעולם, כל אחד ע"פ הבנתו. כיום כולם מתחרים בריצה אחרי ספינים, הדלפות והכפשות. הציבור צריך לדרוש שינוי. צריך לאסור על פרסום הדלפות וחשדות. זהו דבר בלתי מוסרי, פוגעני ופולשני. מי התיר את דמם של אנשים, לתלות אותם בכיכר התקשורת.
עוד שינויים רבים נצרכים. התקשורת הגיעה לשפל, ובפורמט הנוכחי אין לה יותר זכות קיום.

בעז"ה כשנחליף את השלטון נצטרך לסגור את כל "תאגיד השידור" ולהופכו לפרטי כמו במדינות רבות בעולם.

הרב יעקב דביר, חבר בתנועת "קוראים לדגל"

ערוץ ToV אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות   🇮🇱

עוד באותו נושא
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

כתבות נוספות

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום