תפארת לפידות הי"ד הייתה במהלך טיול ארוך בדרום אפריקה ובמזרח, ונרצחה במסיבה ברעים כשהגיעה לביקור בארץ.
אביה, אוהד לפידות, מספר כי תפארת התקשרה אליו ואל אשתו שרית באותו הבוקר וסיפרה שיש חדירת מחבלים ושהיא מסתתרת עם חברתה בין השיחים. בהמשך הסתבר כי ממש לפני שנכנסה לרכב עם חבריה היא בחרה להצטרף לחברתה כדי לא להשאיר אותה לבד, אך משנתקעו בפקק ביציאה הן יצאו מהרכב, התחבאו ונרצחו זמן לא רב לאחר מכן.
במשך עשרה ימים בני המשפחה לא ידעו מה עלה בגורל תפארת, עד שקיבלו את הבשורה הקשה. עבור אמה שרית, זו הפעם השנייה שהשכול מכה בה, לאחר ששכלה את אחותה.
אוהד מספר כי בתו הייתה אדם עמוק ומחפש משמעות. בשבעה הוא גילה עד כמה הייתה מסורה לחברותיה והעצימה את האנשים סביבה. היא הייתה מגנט חברתי, יזמה ויצרה סביבה מעגלים של אנשים, מה שזיכה אותה בכינוי "הרכזת החברתית של הודו".
סעודות השבת שהיא ארגנה התחרו עם אלה של חב"ד והחלות שהקפידה להכין בכל יום שישי, "החלות של תיפי", הפכו לשם דבר בקרב המטיילים הישראלים.
אוהד משתף כי עוד בליל הבשורה שקיבלו, החליטו הוא ושרית שיבחרו בחיים ולא ישקעו לתהום.
לאחרונה הוא צייץ בטוויטר שלו כי "זו לא מלחמה לשחרור החטופים, אלא מלחמה להצלת עם ישראל ולקביעת חוקי משחק חדשים מול האויב ולהקמת קרן ישראל".
צפו במסר שלו
