שרית אוחיון איבדה במהלך שבת שמחת תורה את בעלה משה ואת בנה אליעד הי"ד. באותה השבת אירחה המשפחה המתגוררת באופקים קבוצה גדולה של חניכים וחונכים מעמותת "קו לחיים". בני הבית התעוררו כמו כולם מאזעקות בשש וחצי בבוקר ובהמשך שמעו ירי מחבלים מהבתים הסמוכים, "היה ברור שמדובר באירוע חריג".
משה ואליעד לא חשבו הרבה ומיד יצאו לעזור יחד עם בן נוסף. הם הכניסו תושבים למקלטים ופינו פצועים, מה שהציל את חייהם. בהמשך התברר מצילומי אבטחה כי האב ובנו כנראה נהרגו בתחילת הקרבות.
שרית מבהירה כי אין בה כעס על המדינה, כי אם עצב גדול, "מהרגע הראשון אני מרגישה שזו גזירה גדולה ולא משהו פרטי שלנו, עם ישראל בטלטלה גדולה".
את שרית ליוותה ברגעים הקשים אחותה שלומית אברהם, אשר בנה דביר נפצע קשה מאוחר יותר בקרבות בבית חאנון, "בתוך התופת הזו אנחנו מאוד מתאמצים להתמקד באור", היא אומרת, "גם בהשראת משה ואליעד שזכינו להכיר מספיק שנים כדי לדעת מה הם היו רוצים מאיתנו כעת".
היא מספרת כי בנה יצא להילחם עם מוטיבציה גבוהה כדי לשחרר את החטופים ולנקום את נקמת הנרצחים, "זו זכות בשבילנו לכתוב את הפרק הזה בתולדות עם ישראל עם הרבה כאב וכוח, בראש מורם".
שרית מבקשת שנמשיך לפעול בדרכם של משה ואליעד הי"ד, שמסירות הנפש בחייהם הייתה לא פחות גדולה מאשר במותם. הם תמיד מיהרו לעזור לכל מי שצריך ועסקו בחיבורים בעם.
צפו בראיון המלא
