חיים רמון סבור שאפשרות של הגירת פלסטינית מעזה זו לא פחות מ”הזיה”

חיים רמון מדבר על היום שאחרי המלחמה בתוך רצועת עזה. הוא סבור שיש הזיות שאין סיכוי שהן יתממשו ולכן הן אינן רלוונטיות

השר לשעבר – חיים רמון – סבור שצריך לדבר על מה שיקרה ביום שאחרי המלחמה בתוך רצועת עזה.

“ביום שאנחנו מסיימים את הכיבוש בעזה, לפי הדין הבינלאומי, אנחנו אחראים על 2 מליון אזרחים עזתים. אנחנו לא אוהבים את זה, אנחנו נצטרך לספק להם מים, חשמל, מזון, תרופות.”

רמון מסביר שדבר כזה כבר קרה בעבר, ומדובר בהוצאה כלכלית גדולה מאוד, “במינימום זה עשרה מיליארד שקל שיהיו על כל משלמי המיסים בישראל.” בשלב זה רמון מזכיר את הדעות השונות שבעיניו הן לא פחות מאשר הזיות. “יש ויכוח מי יחליף אותנו, יש הזיה שפתאום 2 המיליון האלה יפוצו ברחבי העולם, הזיה שלא תהיה.”

ומה שלשיטתו זו הזיה נוספת הוא הרעיון של יאיר לפיד, “מה שיהיה זה האמריקאים עם ארצות ערב, אבל בלי קטאר משום שקטאר לא נחמדה.” והם אלו שלטענתו של לפיד ישלטו ברצועה ביום שאחרי.

צפו בראיון המלא.

 

להצטרפות לקבוצת הווצאפ של ערוץ Tov
לחץ כאן

ערוץ Tov אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות

עוד באותו נושא
הצטרפו לניוזלטר וקבלו ספר חינם!
הרשמה
עדכן אותי
guest
1 תגובה
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות
Subs
Subs
2 שנים לפני

למה הזיה? ירדן כבר משמיעה קולות אחרים לגבי קליטת עזתים. למיטב זכרוני, המלך עבדאללה אמר משהו בסגנון של שהם לא ישאירו את אחיהם (העזתים) מאחור – בדיוק בהקשר הזה של קליטתם בירדן. אגב, ככל שאנשים כמו רמון ינסו להפוך את זה ״להזיה״, בסוף באמת לא לגרום להם לצאת מעזה. צריך, בצורה חכמה ושקטה, לדחוף את זה כמה שיותר חזק. כי כמה שיותר עזתים שיצאו מעזה, ככה יהיה לחיילנו הגיבורים יותר קל להילחם בשטח, כי החמאס יוכל פחות ופחות להתערבב באוכלוסיה ולירות על החיילים מתוכה. כל מה שצריך זה לתת למדינות פוטנציאליות את התמריצים הנכונים ולהגיד להן את הדברים הנכונים, והן כבר יפתחו את שעריהן (בעיקר על ידי האמריקאים, שאכן תומכים ב-״הגירה מרצון״ מרצועת עזה, על בסיס לפחות אחת מארבע תוכניות שיושבות על שולחן נבחרי הציבור האמריקאים בקונגרס ובסנאט). אז לא הזיה ולא נעליים. זה יקרה. השאלה מתי.

כתבות נוספות

משה פייגלין: “הפסדנו באיראן הפסד צורב”

במילים חריפות ונוקבות, קובע משה פייגלין כי ישראל נחלה “הפסד צורב” במערכה מול איראן. לטענתו, המדד לניצחון אינו כמות ההפצצות או הנזק הפיזי שנגרם לצד השני, אלא היכולת להכתיב את תנאי סיום המערכה. בנקודת הזמן הנוכחית, הוא טוען, איראן היא זו שקובעת את הטון ומכתיבה את המציאות בשטח.

פייגלין מותח ביקורת קשה על התנהלות הלחימה בלבנון, וטוען כי חיילי צה”ל הפכו ל”ברווזים במטווח”. הוא מסביר את אי-ההגעה לנהר הליטני ואת העצירה המבצעית בלבנון כתוצאה של לחץ איראני ישיר על הממשל האמריקני (טראמפ), מה שאילץ את ישראל לעצור את התקדמותה. לדבריו, איראן אינה נמצאת בעמדת נחיתות (“עמדת קנייה”), אלא בעמדת כוח שמאפשרת לה להכתיב תנאים לשחקנים הבינלאומיים הגדולים ביותר.

לסיכום, פייגלין מזהיר כי מי שמשלם את מחיר ההתנהלות המדינית והאסטרטגית הזו הם לוחמי צה”ל בשטח. הוא קורא להבנה מחודשת של מאזן הכוחות, מתוך תפיסה שהכרעה צבאית ללא עמדת כוח מדינית שתכתיב את תנאי הסיום, אינה מהווה ניצחון אמיתי.

משה פייגלין קובע כי ישראל נחלה הפסד צורב מול איראן, אשר נשארה בעמדת כוח שמאפשרת לה להכתיב תנאים לשחקנים הבינלאומיים הגדולים ביותר

הצטרפו לניוזלטר וקבלו ספר חינם!

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום

1
0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x