חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

"עם התקציב האסטרונומי הזה אפשר לעשות הרבה יותר"

חוקר החינוך אברהם תומר מסביר את הכשלים בניהול מערכת החינוך בישראל, ומציע פתרונות

תגיות

שתפו :

 

על רקע מחאת שכר המורים שהתקיימה השבוע והוציאה אלפים להפגין ברחבת מוזיאון תל אביב, שוחחנו עם אברהם תומר- חוקר מדיניות חינוך ב"פורום קהלת" וביקשנו ממנו שיסביר מה לדעתו צריך לשנות במערכת החינוך.

"ממה שאני חקרתי וגם הסתכלתי על מדינות אחרות, קודם כל המאפיין שחוזר על עצמו במדינות עם מערכות חינוך שנחשבות למוצלחות ומגיעות להישגים גבוהים הוא 'גמישות העסקת מורים'. זה קשור לכך שיש יותר סינון ויש יכולת של המנהל, הרשות המקומית ובתי הספר לבחור את המורים בקפידה ולפטר במידה וצריך".

תומר מוסיף ואומר שהמאפיין של הוותק על השכר בישראל הוא חריג בהשוואה למדינות אחרות, עוד הוא מסביר שגם השכר ההתחלתי נמוך מאוד אצלנו. אז האם שכר המורים בישראל באמת נמוך משמעותית?

"כשאומרים ששכר המורים בישראל נמוך ויש פער, מדברים בעצם על המתחילים, אלו שיוצאים לפנסיה השכר שלהם כבר שווה לממוצע במדינות ה- OECD והוותק משפיע מאוד על השכר. מה שקורה במדינות אחרות הוא שהשכר בהתחלה מאוד גבוה ולאחר מכן העלייה מתונה ומגיעה לשיא הרבה יותר מוקדם".

https://tovnews.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%aa%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%aa%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8/

לטענתו ה"עוגה" מספיק גדולה בכדי ליצור מערכת חינוך טובה ויעילה "תקציב החינוך בארץ הכפיל את עצמו תוך עשור, התקציב הגבוה ביותר והוא גם גבוה בהשוואה למדינות אחרות. נכון שיש פה גם הרבה ילדים, אך אין ספק שעם התקציב האסטרונומי הזה אפשר לעשות הרבה יותר אם ירד לשטח בצורה גמישה יותר ויינתן למנהלים, בתי הספר ואפילו לרשויות המקומיות, היו עושים מזה דברים טובים יותר מאשר כל הדרכים העקומות שבהן משרד החינוך מוריד את המשאבים הללו לשטח. כמובן שהרבה מכך נתקע ב'צנרת' ככה".

בישראל השכר נקבע על פי הוותק, לתומר יש הצעה משלו למערכת החינוך "אין סיבה שמורה אחרי עשרים שנה, שזה הרי מספיק וותק וניסיון לא יגיע לשיא השכר ומשם מי שרוצה להתקדם לתפקידים בכירים יותר- יתקדם ומי שלא אז יישאר ברמת שכר שהיא כבר לגמרי סבירה. זה מה שקורה למעשה במדינות אחרות ובישראל זה מאופיין במודל העסקה ושכר אחר".

כיום המדד המקובל להשוואה הוא "מבחן פיזה", הבודק מיומנויות בשפה, מדעים ומתמטיקה. כמובן שניתן לבחון גם על פי פרמטרים אחרים- אקלים בית ספרי ואלימות. "לדעתי, בסוף המדד הכי חשוב להצלחה של מערכת הוא עד כמה אזרחי המדינה מרוצים מהמערכת, יהיו אשר יהיו אותן המטרות שהאזרחים תולים במערכת", הוא אומר.

ומיהן המדינות שנמצאות בראש הפירמידה? "מדינות אסייתיות, טייוואן, דרום קוריאה, מחוזות מסוימים בסין, יפן. אבל אם אנחנו מחפשים מדינות שקרובות אלינו תרבותית ופחות עם משמעת קפדנית, יש במזרח אירופה מדינות עם מערכת חינוך מצוינת. אם מדובר בפולין, סלובניה, אסטוניה- מדינה קטנטונת וממש מצליחה בחינוך, פינלנד שכול מדברים עליה שנים, הולנד עם מערכת מאוד מבוזרת עם הרבה דברים שהיינו יכולים לקחת".

תומר מצביע על הבעיה העיקרית מבחינתו במערכת החינוך "אצלנו יש מונופול, יותר נכון לומר 'דואופול', אבל בסוף לכל מורה יש רק ארגון אחד שהוא יכול להיות חבר בו. בנוסף, העובדה שהמדינה היא המעסיקה של המורים שגם זה חריג בעולם. ברוב המקומות הרשויות המקומיות, המחוזות והרבה פעמים גם בתי הספר עצמם ואז אתה יכול להיות שייך לארגון כזה או אחר ואתה יכול גם לעבור בין הארגונים אם אתה רוצה ייצוג טוב יותר. השאלה היא עד כמה הארגונים לעומתיים ועד כמה הם חושבים גם על טובת המורה וגם על טובת המערכת, בתי הספר".

ערוץ ToV אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות   🇮🇱

עוד באותו נושא
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

כתבות נוספות

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט

0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום