[vplayer id='18690']
הפרופ' לכימיה מאוניברסיטת בן גוריון, יוני דובי עם אמירות הפוכות לגמרי ממה שהורגלנו בשנים האחרונות בנוגע למשבר האקלים. הוא טוען כי הדברים לא כפי שהם באמת וישנה אג'נדה מסוימת של אנשים הדוחפים לפאניקה העולמית.
גם במבחן לשון שנכתב לתלמידי בית הספר הוכנסה האג'נדה במסווה של שאלה תמימה ודובי מתנגד לכך "זאת דוגמה לחדירה של תפיסה אפוקליפטית לא רציונלית שאינה מבוססת מדע לתוך כיתות בתי הספר, לצורך רווח פוליטי. זאת אומרת לצורך אינדוקטרינציה של התלמידים, תפישה מאוד מסוימת שהיא במובן מובהק נוגד את הנתונים שיש לנו. להערכתי מי שכתב את המבחן הזה אינו מדען בגלל שרואים מיידית 'משבר האקלים הוא איום קיומי'- אין לזה שום עדות בנתונים. בני אדם כבר חוו שינויי טמפרטורה לפחות כמו מה שחווינו במאה שנה האחרונה".
הוא מסביר כי החשש מ"משבר אקלים" הוא לא נושא ששמור רק למאה העשרים ואחת "כדור הארץ תמיד מתחמם או מתקרר זה נקרא אקלים. בין שנות ה-40 לשנות ה-70 של המאה הקודמת כדור הארץ התחמם בצורה רציפה, עד כדי כך שבשנות ה-70 מדענים חשבו שאנחנו בדרך ל'עידן קרח' נוסף. המציאות היא שמערכת אקלים היא מערכת מאוד מסובכת והמדע כגוף ידע מאוד רחוק מלהבין את הפרמטרים, מנגנוני האיזון החוזר ואת התהליכים ששולטים באקלים ובשינויו".
https://tovnews.co.il/%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa/
"הסיבה העיקרית היא שאג'נדה השתלטה על מכוני המחקר בתחום". הוא מספר על השתלטות גופים שונים בתחום "אם אתה לא מתיישר לפי האג'נדה מאוד קשה לך לפרסם, לקבל עבודה וכספי מחקר. לכן כולם מתיישרים לפי האג'נדה הזו בצורה זו או אחרת. מי שלא מתיישר איתה נהיה 'מוקצה מחמת מיאוס'".
אתה סובל מכך שאתה מתנגד לאג'נדה השלטת ברוב העולם המערבי? "אני למזלי לא חוקר ישירות בתחום הזה, רוב המחקר שלי הוא בתחום אחר, לכן בתחום שלי אין שום בעיה. אבל האקדמיה בישראל היא גוף מעניין. במדעי הטבע אני מקבל דווקא הרבה חיזוקים והרבה תמיכה, הרבה יותר ממה שהיית מצפה. מכיוון ההנהלה וכיוון מדעי הרוח אני מקבל חסימה מאוד חזקה עד כדי השתקה, אבל קשה להשתיק אותי".
דובי מדגיש כי הדיבור סביב הנושא כבר יצא ממזמן מעבר לגבולות המדע והאקדמיה "בעולם אידיאלי אכן היה מדובר בוויכוח אקדמי-פילוסופי. זאת אומרת יש שאלה מדעית כמה מההתחממות היא כתוצאה מעליה בריכוז גזי החממה? וזו שאלה מעניינת שחשוב לענות עליה והיא לא טריוויאלית וקשה מאוד מדעית לענות עליה ותפקידם הוא לעשות זאת". אך מוסיף כי פוליטיקה כזו או אחרת משפיעה על הנושא "איכשהו התווסף מיד נופך של מדיניות ציבורית. הסיבה היא כי התפישה השלטת שכאמור אינה מגובה בעדויות חזקות ש'ריכוז גזי החממה ממקור אנושי הוא האחראי הבלעדי לעלייה בטמפרטורות'. אני לא מדבר אפילו על משבר האקלים ועל השאלה אם קיים או לא רק על העלייה בטמפרטורות".
אז מי עלול להיפגע מה"מלחמה" בכל האנרגיות השמישות עד כה והמעבר ל"אנרגיות ירוקות? "צריך להבין שעל כדור הארץ, אנחנו חיים בישראל שזו מדינה מערבית מתפתחת. בכדור הארץ יש שלושה מיליארד אנשים שמשתמשים באותו הספק בשנה כמו מקרר. עוד 800 מיליון איש, בעיקר באפריקה התת-סהרית שאין להם בכלל חשמל זמין".
מסתבר כי הנפגעות העיקריות הן המדינות העניות בעולם "הם הראשונות שיפגעו והן כבר נפגעות" שגם כך בקושי זוכות ליהנות מאנרגיה זמינה. "צריך לצאת מתוך נקודת הנחה שכאשר אנחנו מדברים על 'האנושות צריכה להיפטר מדלקים מאובנים' הכוונה היא לאנושות הלבנה, השבעה והעשירה שמשתמשת בהספק. הוא לא מדבר על אותם מיליארדים שאין להם הספק והיו שמחים להגיע לחלק מרמת החיים שלנו שמחייבת הספק אנרגיה בצורה ישירה".
https://tovnews.co.il/%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%9c%d7%95-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%99%d7%97-%d7%9b%d7%a1%d7%a3-%d7%9e%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%aa/
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה תשפיע על המחירים של מוצרים שונים בעולם? "גז טבעי מלבד זה שהוא משמש לייצור הספק, חשמל גם משמש לייצור אמוניה שהיא הרכיב העיקרי בייצור דשנים. לכן מחירי המזון הולכים לעלות בעולם. זה קורה במקביל לכך שאוקראינה עצמה לא יכולה לשנע את החיטה ומחירי המזון יעלו. מי ישלם על זה? המדינות העניות שלא יכולות לקנות אוכל ביוקר. נראה השפעות אדירות לכך, בעיקר במרכז אפריקה ובדרום מזרח אסיה. היכן שיש כלכלות נכשלות שלא יכולות לקנות אוכל ביוקר והאירופאים שדחפו בצורה קיצונית למדיניות אנרגטית חסרת אחריות מבוססת פאניקת אקלים שאינה מדעית, ימשיכו בחייהם ויהיו בסדר".
"אתה הולך נגד האקדמיה, אתה לא פוחד שאנשים יאבדו את האמון באקדמיה"? אמרו לדובי אנשים. "יש לי כמה תשובות לכך. ראשית האקדמיה עושה עבודה טובה לגרום לאבד את האמון בה גם בלי העזרה שלי. החוקר הבודד שחוקר את מדע האקלים הוא בדרך כלל החולייה הראשונה בהטמעת הידע בציבור, והם עושים עבודתם נאמנה. חוקרים, כותבים מאמר וזהו, אחר כך כבר פחות מעניין אותם. אבל בתהליך הטמעת הידע יש הרבה שלבים".
הוא מפרט כיצד נוצרת ההטעיה במידע שמוגש לציבור על ידי המדע "השלב הראשון הוא שלב המחקר. החוקרים עדיין יכולים לתקן. אחר כך השלב השני- איסוף הידע לאסופות. את זה עושה דו"ח של ארגון הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים. זה התהליך הראשון בשרשרת הבעיות של הטמעת המדע. השלב השלישי הוא הפופולריזציה של המדע, ההסברה שלו לאנשים שאינם בקיאים. שם התהליך שבור לחלוטין בגלל שהעיתונאים שמדווחים על כך הם שטופי אג'נדה והם לא יודעים או לא רוצים לדווח על המדע כהווייתו. לכן אנחנו רואים הבלים, שקרים והטעיות".
"הייתי ממליץ על אחריות הורית", הוא מציע לכל הורה שחושש מכניסת תכנים ואג'נדות כגון משבר האקלים "אם יש לכם הורים בגילאי בית ספר א'-י"ב שעכשיו מכניסים להם את תכני האקלים הללו. דברו איתם, תתייעצו עם 'הפורום לרציונליות סביבתית' ותשמעו הרצאות שלנו ב'כנס החירות' שעוד מעט יקרה". "הורים צריכים לגלות אחריות על התכנים שילדיהם מקבלים", הוא קובע ומציע לבחון את המערכת החינוכית של ילדיכם. "יתרה מכך, דברו עם המורים, תשאלו אותם, מאיפה הם יודעים? תאתגרו את הדעות. בנוסף, תדרשו מהפוליטיקאים להביא את מגוון הדעות ולא להיתקע על אג'נדה מסוימת".
