העתידן דוד פסיג מסביר: הבעיה הגדולה של ארצות הברית בעשורים האחרונים טמונה בשחיקה המעמיקה של כושר הייצור שלה. תהליך הגלובליזציה, שהחל כהבטחה לשגשוג כלכלי, הביא בפועל לדה-תיעוש של העולם המערבי. במשך שלוש מאות שנה הייתה התעשייה כוח העל של המערב – מה שהפך אותו לאימפריה כלכלית וצבאית. אך כיום, הגרפים מספרים סיפור שונה.
מאז מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית התרחקה מהמודל התעשייתי המסורתי. תעשיות ייצור מקומיות הלכו ונעלמו, המפעלים נסגרו, והייצור עבר למדינות אחרות. בכך נעלם גם אחד מנשקי העל של אמריקה – היכולת להפוך בזמן קצר מכונת ייצור אזרחית למנוע צבאי אדיר.
במלחמת העולם השנייה, לדוגמה, הצליחה ארצות הברית להמיר פסי ייצור של מכוניות אזרחיות לפסי ייצור של טנקים ונגמ"שים בתוך חודשים ספורים. זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לניצחון האמריקאי. היום, היכולת הזו כמעט ונעלמה.
כשהתחרות הגלובלית מתחממת והאיומים מתרבים – כלכליים, טכנולוגיים וצבאיים – ארצות הברית מבינה את החיסרון ההולך ומעמיק. אם תפרוץ מלחמה, מכל סוג, היא עלולה למצוא את עצמה במצב נחיתות מבני. בלי תעשייה, אי אפשר לנצח מלחמות – גם לא כלכליות.
האתגר הנוכחי של ארצות הברית הוא כפול: גם לשקם את מערך הייצור הפנימי, וגם להיערך לעידן של עימותים חדשים שבהם מי שיש לו פס ייצור – הוא זה שיש לו עתיד.
הייתי מחליף את המילה בעייה במילה אתגר.