חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ילדי תרומת זרע הראשונים בארץ מגלים את אביהם המשותף? | תחקיר

עשרות ישראלים שעשו בדיקה גנטית למציאת קרובי משפחה גילו חצאי אחים לאותו אב מסתורי, מהתקופה שלפני הקמת בנק הזרע והפיקוח עליו. האם במדינת ישראל יש סיכון גבוה לנישואי אחים שכאלו?

אל רן לוי, השדרן הפופולארי מרשת הפודקאסטים "עושים היסטוריה", הגיע איש עם סיפור מטורף. האיש גילה בגיל מבוגר שאביו אינו אביו הביולוגי. הוריו, כך מסתבר, התקשו להביא ילדים, והסכימו שהרופא יבצע בהם טיפול ניסיוני וחדשני של תרומת זרע מגבר זר. הוא עשה בדיקה גנטית כדי לנסות להתחקות אחר שורשיו, וגילה עוד ועוד חצאי אחים, כולם בישראל. הם התקבצו לקבוצת WhatsApp שהולכת וגדלה ככל שעוד ועוד אנשים עושים בדיקה גנטית, ומספר הילדים של אותו התורם הוא גבוה באופן מחשיד. הטיפולים נעשו אמנם בתקופה שבה עוד לא היה בנק זרע, והתחום לא היה מוסדר אתית ולא מפוקח כלל, ובכל זאת, כמות כה גדולה של אחאים מאותו תורם – זה חריג ומוזר.

לפתרון התעלומה ההיא, נמליץ לכם להקשיב לסיפור עצמו בפודקאסט של רן לוי. אולם ההשלכה ההלכתית מהסיפור, שלא הובאה שם, היא זו שלכדה את תשומת הלב שלנו. בארץ יש איסור בחוק על בדיקות גנטיות. האיסור נובע מסיבה הלכתית, כדי לא לגלות ממזרים. אולם החוק הזה עצמו גורם לבעיות הלכתיות אחרות בעידן של ילדים שבאים לעולם בצורה לא טבעית בעזרת תרומת זרע או ביצית. הילדים עלולים להינשא לאחיהם הביולוגיים – בעיה רפואית והלכתית כאחד, בעיקר כאשר מדובר בתורם יהודי שאחראי לילדים רבים.

[vplayer id='12093']

 

גם כיום, כאשר הנושא לכאורה מוסדר בחוק, זרעו של תורם אחד יכול לשמש עשר נשים שונות, שבארץ קטנה כמו שלנו ילדיהן עלולים להיפגש ולהינשא. בישראל ישנם 17 בנקי זרע שפעילותם מוסדרת ומנוהלת על ידי חקיקת משנה משנת 1979, עם נהלים שמתעדכנים במשרד הבריאות, אך לא מוסדרת בחקיקה ראשית כמו תרומת ביצית ופונדקאות. ישנן הצעות חוק בנושא, אך הן לא הגיעו לחקיקה, וכפי הנראה גם הנהלים הקיימים לא תמיד מיושמים ונאכפים. מדובר בעשרות אלפי ילדים; רק בין השנים 2020-2002 נרשמו 107,457 ילדים ללא אב מובחן, כלומר ילדי תרומת זרע.

נוהל מרכזי של משרד הבריאות הוא שמירה על אנונימיות מוחלטת לשני הצדדים. כלומר, התורם לא יודע מי קיבלה תרומה, ומקבלת התרומה והילד העתידי לא יקבלו מידע על זהות התורם. בנוסף לפגיעה בזכות הילד לדעת מיהם הוריו, נוהל זה הולך ונעשה אות מתה ככל שהבדיקות הגנטיות נעשו נפוצות, כפי שקרה בסיפור שהביא רן לוי. כך שההנחיה בדבר אנונימיות גם פוגעת בזכות הילד לדעת מיהו אביו, וגם לא מועילה לתורמים שכבר לא בהכרח יהיו אנונימיים בעידן הבדיקות הגנטיות. וכמובן, הסכנה ההלכתית הגדולה היא שילדיו של התורם מנישואין רגילים וחוקיים, עלולים להינשא לאחיהם שנולדו מהתרומה.

 

מתוך הצעת החוק, אמור להיות מרכז רישום מדוקדק

 

בתקנות החוק מוזכר "מרכז רישום ארצי" וחובתם של בנקי הזרע לדווח על התרומות וההזרעות למרכז זה על מנת שיהיה תיאום ובדיקה למניעת נישואי אחים. אולם מרכז שכזה כלל לא היה קיים עד שנת 2021 שבה הארגונים "בוחרים במשפחה" ו"בצלמו" עתרו לבג"ץ, ומאז אכן פועל בחסות משרד הבריאות מרכז רישום ארצי, אליו הצטרפו בנקי הזרע, המבטיחים ללקוחות שזרעו של התורם מטופל אך ורק בבנק אחד ולא מופץ לשלל גורמים. כלומר, על כל תרומות הזרע שנעשו עד אז, לא התנהל רישום שריכז את המידע.

גם הרבנות אמורה הייתה לפעול בצורה מסוימת על פי החוק. כלומר, רשמי הנישואין אמורים היו לפנות לאותו מרכז רישום ארצי של משרד הבריאות, ולברר על ילדי בנק הזרע המגישים בקשות לרישום נישואין, כדי לוודא שהם לא מתחתנים עם קרוב משפחה. אולם, הנהלת בתי הדין הרבניים והרב הראשי דוד לאו הודו כי נוהל זה לא התבצע בפועל כלל. ילדי בנק הזרע נרשמים לנישואין ללא שמישהו יבדוק את קרבתם, ולמעשה גם אם הרבנות הייתה מנסה לבדוק עם המרכז לרישום ארצי, לא היה לה היכן לבדוק עד לאחרונה. ארגון "בוחרים במשפחה" בראשות מיכאל פואה, שניהל את המאבק בנושא וכתב את העתירות והשאלות לכל הגורמים לעיל, נענה על ידי הרב הראשי דוד לאו כי מעתה ואילך הנוהל יחודד ורשמי נישואין יתחילו להתייחס לנושא ולברר כראוי.

אף אחד לא בדק

 

גם משפחות דתיות חשופות לנושא זה, כיוון שישנן משפחות שהביאו ילדים מתרומת זרע של גוי על פי היתר הרב משה פיינשטיין זצ"ל, ונשים רווקות מבוגרות שהביאו ילד לאב יהודי מבנק הזרע. אמנם על פי ההלכה ילדים לאותו אב נכרי אינם נחשבים אחים, אך מבחינה גנטית ורפואית זו בעיה גדולה. מן הראוי שאמהות לילדים אלו, שיודעות בדיוק כיצד הגיע הילד לעולם, יבדקו היטב לפני שהילדים מתחתנים, ואולי רצוי שיעשו בדיקות גנטיות למניעת חשש זה. עם התקדמות הבדיקות הגנטיות וההפצה הנרחבת של ערכות אלו, הסיכוי לשמור על סודיות מוצא הילדים הולך ופוחת ממילא.

כמו כן, כיון שבנקי הזרע בישראל מתנהלים שנים רבות בכאוס אחד גדול ללא פיקוח ורישום מרוכז של הדברים כבר שנים רבות, גם תרומה של אב נכרי מחו"ל אינה בהכרח כזאת, כפי שנראה בכתבה הבאה בנושא, כך שהבעיה ההלכתית של נישואי אחים מאב יהודי משותף, נותרת בעינה. גם לנשים השוקלות להביא ילד כעת באמצעות בנק זרע, מומלץ להיעזר בפיקוח הלכתי של מכון פוע"ה כפי שנהוג אצל זוגות מטופלי פוריות שומרי מצוות, למניעת בעיות אלו.

 

 

 

ערוץ Tov אקטואליה יהודית ברשתות החברתיות   🇮🇱

עוד באותו נושא
רוצים להתעדכן מיד כשיש חדש?
הצטרפו לניוזלטר:
הרשמה
עדכן אותי
guest
0 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
צפה בכל התגובות

כתבות נוספות

0
מה אתם חושבים? נשמח שתגיבו.x

תחזית מזג האוויר

אפשר לבחור ערים מסוימות בלחיצה על המיקום

זמני היום