אברי גלעד בראיון עם טל ברקאי על הפוסט שהעלה אחרי החלטת עריית תל אביב למנוע תפילה בכיכר דיזנגוף ביום כיפור תשפ"ה. לאחר האירועים המזעזעים שראינו ביום כיפור שעבר, הייתי מצפה לפעולה מלכדת מטעם העיריה אומר אברי. יש קיצונים בחזית החילונית שכל מה שמריח מדת, מרגיש להם כמו מיסיונריות. אני חושב שלראות תפילה ביום כיפור במתחם הציבורי זה דבר נפלא וגם בחו"ל הייתי מתפעל ממראה של המון מתפלל. הגרעינים התורניים הם ציבור דתי לאומי שתורם למדינה ומשלם במלחמה הזו יותר מכפי חלקו ויש לנו חובה להכיר להם תודה. אני מתנגד ליציאה למאבק בתקופה קשה כזו והייתי ממשיך להתנגד בדרכים משפטיות.
חבל, החלטה בלי עומק. אולי אפשר לשנות, כי מרחב ציבורי זה שביל המחבר, שביל הזהב בין בתי כנסת ובין המרוקנים אידיולוגי מיהדות. חיבור לשרש זה עוצמה וחיזוק, עיר תל אביב לא זקוק לזה? ההפך, הזדמנות לתיקון.
השמאל שתמיד התגאה בחכמתו לפני כל מעשה , הפך את עורו לאלים מסית לשנאה ופילוג כלפי הדת היהודית .
השמאל לא הפך את עורו. הוא תמיד היה שם ויש לי הוכחות על כך. אבל ההשתוללות הנוכחית היא כל כך בוטה משתי סיבות:1.הם מבינים שמדינת ישראל הולכת לכיוון היהודי-לאומי והם מאבדים את שליטתם. 2. הם אבדו כל כיוון אידאולוגי אמיתי. כבר נאמר: בלא חזון ייפרע עם. זה מה שקורה אתם.
מדוע זכויות יהודים להתפלל במרחב הציבורי נחותים מזכיתם של מרתוניסטים, מפגינים ולהט"בים ,
להשתלט על העיר ולעצור את התנועה של האחרים?
טמטום.