בזמן האחרון מדברים רבות על החינוך בעקבות שביתת המורים. אלא שעל החינוך החרדי אנחנו שומעים פחות. על אף שהוא עולם מרתק ואכזרי לא פחות. מיכל צ'רנוביצקי היא ראש תחום חרדים בקרן ברל כצנלסון. הרב גיא מספר כי המצב בחינוך החרדי הוא מצב שאפשר לכנותו "אקס טריטוריה" של המציאות. השכר הוא נמוך, וזה במקרה הטוב בו מקבלים שכר. אדם יכול לקבל תלושי קניות או בגדים או מלגות במקום משכורת.

צ'רנוביצקי מסכימה ואומרת שההסתכלות היחידה על החינוך בציבור החרדי מעיני הציבור הכללי הוא רק "האם הם ילמדו לימודי ליבה או לא". מה שאומר שמדובר רק במתמטיקה ואנגלית במטרה להכווין אותם לשוק התעסוקה. לדבריה, כל מי שנמצא בתוך המערכת מבין שהסיפור יותר מורכב. היא מבקשת ללכת אחורה להיסטוריה בתחילתה של מדינת ישראל, ומספרת על כך שפעם החינוך היה מוגדר לפי זרמים. זרם העובדים שייצג את המפלגות השמאליות והזרם הדתי לאומי שהיה קשור למפד"ל והזרם העצמאי שקשור לאגודת ישראל ופנה לציבור החרדי. היה חוק חינוך חובה שאומר שהילדים מחויבים ללמוד ויש תקציב מהמדינה.

https://tovnews.co.il/%d7%a2%d7%93-%d7%a9%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%a0%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%a2%d7%9c/

אך ב1953 התרחש השינוי, וחוקקו חוק חינוך ממלכתי והמדינה "הלאימה" לעצמה את החינוך. המטרה הייתה שכל ילדי המדינה ילמדו תחת אותה מערכת, ונוצרו שני זרמים. הממלכתי, שהערבים גם לומדים תחתיו. והממלכתי דתי. החרדים סירבו להיכנס ורצו לשמור על האוטונומיה שלהם,  ללא התערבות בתכנים. "זאת הייתה תקופה שהציבור החרדי בישראל פחד מחילון. באמת פחד מחילון. מרעיון שיש פה כור היתוך ורוצים להפוך את כולנו לאותו ייצור".

אלא שהיא אומרת שצריך להבין מה היה אז, בזמנו היו בתי ספר לחרדים שהיו דומים לבתי ספר ממלכתיים דתיים. ויחסית לא היה הבדל גדול, כמובן יותר לימודי קודש, אבל גנים ויסודי לא היה הבדל. מה שקרה זה שהציבור החרדי היה קטן, אך היום הציבור החרדי הוא מעל למיליון אנשים. בנוסף, הציבור החרדי התגוון והחינוך פנה לזרמים נוספים. ולאט לאט לכל קהילה יצרה לעצמה בית ספר משלה, גור, בעלז, חב"ד. הבנים הלכו יותר ויותר ל"חיידרים", שהם מוסדות פרטיים לחלוטין. הפרצה הזאת יצרה אפשרות לכל אחד להקים עמותה ולפתוח בית ספר. זה נקרא החינוך המוכר אבל לא רשמי.

צ'רנוביצקי מציגה תמונה עגומה. לרוב, כשמדברים על אפליה בחינוך החרדי מדברים על בעיות בקבלה של תלמידים ספרדים. אלא שהמציאות קשה יותר, הבעיה מתחילה כבר עוד מהקבלה של העובדים. בבית ספר חרדי אשכנזי תוכל לראות מורה ספרדייה אחת. מה שיצר מציאות שהבנות והבנים מהמגזר החרדי-ספרדי מצאו את עצמם ללא עבודה כי כל המוסדות היו אשכנזיים ולא הסכימו לקבלם לעבודה. "מצד אחד הבנות לומדות במסלול החרדי בבית יעקב, לומדות בסמינר ויוצאת כשהמקצוע היחיד שהן יכולות לעבוד בו זה חינוך ואין להם משרות". על רקע זה ש"ס הקימו רשת משלהם.

https://tovnews.co.il/%d7%91%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%aa-%d7%9e%d7%97/

בעיה משמעותית נוספת שקיימת בחינוך במגזר החרדי, הוא עניין התנאים שהם תנאי עבדות, והמשכורת שרחוקה מהשכר המינימלי החוקי במדינה. יש היום ביקוש אדיר להוראה, כולם רוצים לעבוד והם מוכנים לעבוד בכל תנאים. השאלה הנשאלת היא מדוע אין אכיפה בציבור החרדי על חוקי השכר. אלא שצ'רנוביציקי אומרת שבאופן כללי במדינה אין אכיפה על חוקים. ובחוקי שכר זה העובד מול המעביד. היא אומרת כי עובד אם נפגע שכרו הוא צריך לפנות לבית המשפט לדיני עבודה. "זה דבר לא פשוט, כי בדרך כלל עובד לא תובע את המעסיק שלו אם המטרה שלו להישאר במקום העבודה". דבר שנותן פתח ליחסי ניצול. אך במערכת החינוך החרדית גם אם גננת תפנה לבית המשפט ותבקש לעבוד לאחר מכן ברשת אחרת, היא לא תתקבל לאף רשת.

היא מוסיפה שבישיבות המצב יותר גרוע. אך בסיפור של בתי ספר וגנים בסופו של דבר השכר מגיע ממשרד החינוך. אלא שהוא עובר את כל הידיים באמצע ולא תמיד מגיע בצורה כמו שצריך. היא מביאה דוגמא לסיפור נוראי, על כך שאת הגננות מפטרים בסוף כל קיץ וזאת במטרה שלא יצברו וותק. גננת אחרי 30 שנה תרוויח שכר של גננת מתחילה ולא השכר שמגיע לה בהתאם לחוק.

https://tovnews.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95-%d7%9e%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a/

הפתרון לדבריה, הוא דבר ראשון בהתאגדות. גם אם נשארים בעמותות, "צריך להבין שאיגוד עובדים הוא מאוד עוזר". ובמעיין החינוך התורני הצליחו להתאגד בעזרת ההסתדרות שעזרה להם להתאגד השנה. היא לא יודעת מה יצא מזה, אבל המטרה לשפר את הסכמי השכר שלהם.

הפתרון בעיניה אחרי ההתאגדות, זה חינוך ממלכתי חרדי, במטרה שיתמקד בגיל 3 עד כיתה ח'. היא מסבירה ואומרת שלמשל במוסדות חב"ד של הבנות ובחלק מהבנים במשך שנים היו מתחת לממלכתי דתי. אך ברגע שנפתח הממלכתי חרדי בשנת 2013, שזה בדיוק אותו דבר, בתי ספר בבעלות המדינה, מבנה מהעירייה, שכר ממשרד החינוך, בלי עמותות באמצע, רוב בתי הספר של חב"ד עברו לממ"ח. לדבריה, מבחינת התכנים אצל הבנות הם לא משתנים, גם לא המקצועות כי הבנות למדו זאת גם קודם, אלא שהרמה עולה.

היא מדגישה שהממלכתי החרדי דומה לחלוטין לחינוך העצמאי ומאפשר לציבור החרדי לנהוג לפי כל אורחות חייו. הדבר היחיד שהוא לא מאפשר זה לרשום בתקנון בתנאי הקבלה על המשפחה. דבר שיפתור רעה חולה בציבור החרדי שלא מקבלים ילד בגין "חטאי הוריו". דבר שיעזור להם להתעסק בחינוך.