[fvplayer id="297"]
רננה, אם לשמונה, אשת חינוך ומנחת סדנאות להורים, חולקת איתנו תובנות על הורות במשך השנה ובחופש הגדול. "להיות הורה", אומרת רננה, ומתכוונת כנראה בעיקר לצד הנשי של ההורות "זה להיות שלל תפקידים; נהגות; מכבסות; מבשלות; מארגנות; עוזרות אישיות; פותחות יומן; גם קצת מפקדות – תלך, תבוא, תוריד, תרים".
אם החוויה מוכרת לך, כנראה שאת אמא במשרה מלאה. דווקא משום כך חשוב לה שנזכור שהורה זה הרבה יותר מכך: "אנחנו נבחרנו על ידי הנשמות של ילדינו שנולדו למשפחה שלנו להיות ההורים שלהם, להיות המבוגר המשמעותי ביותר שמלווה אותם במסע של כל אחד מהם". וזה לדבריה, כבר דורש מיומנויות אחרות לגמרי. "זה אומר שאנחנו צריכים להקשיב ולהכיל ולדבר. ולנסות לנתב. ולהגיע ללב. ולעזור לכל אחד במסע האישי שלו".
https://tovnews.co.il/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%a9-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%94-tov-%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99/
בחופש הנוכחות ההורית גדולה הרבה יותר. הילדים נמצאים בבית ויש יותר זמן. "יש בכך הזדמנות גדולה וגם סיכון גדול" היא אומרת, "האתגרים הם הרבה יותר גדולים". אחד הסיכונים שהיא מזכירה הוא זמן מסך. "מסך. איזו המצאה נהדרת. בייבי-סיטר נפלא. גם אפשר ללמוד דברים חדשים. ולצד זה – הוא גם מקור ללא מעט סכנות, בזבוז זמן, עלולים להגיע לכל מיני מקומות".
אם למבוגרים השימוש במסך בצורה-מושכלת ומאוזנת הוא אתגר לא פשוט, לילדים זו משימה בלתי אפשרית. לשם כך היא ממליצה על תוכנה שנקראת פסק זמן "זו תוכנה שמאפשרת לקבוע לכל ילד סיסמה משלו כדי להיכנס למחשב, וכמה זמן מסך יש לו לכל יום".
מבחינת ההתמודדות עם התכנים היא מציעה "קודם כל שזה יהיה בשיח, שעלולים להגיע עם המחשב לדברים לא רצויים, אפילו אם יש סינון. חשוב שהילד ידע שהוא יכול תמיד לבוא ולדבר על זה. אם נדבר על זה ברגוע, ונייצר שיח שהוא טוב וחינוכי, אז גם נרוויח מזה".
https://tovnews.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%a8-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%94%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8%d7%99-%d7%9c%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a8/
הרשתות החברתיות מעלות גם ההתמודדות לא פשוטה אצלנו ההורים. הנטייה לשתף כל דבר, מחד, והחשיפה לאימהות שמעלות עוד סטטוס מקסים יכולה לפעמים להחליש. "קודם כל יש כאן שני דברים", מנתחת רננה "יש את האחריות שלי כאמא, ויש את האחריות שלי כאדם בוגר מה אני מעלה. האם אני מעלה כל פיפס, כל תעודת הצטיינות שהילד שלי קיבל? הרבה פעמים זו הדרך שלי ליצירת קשר. מצד שני אני משתדלת לא לעלות כל דבר". מבחינתה יש לכך גם חשיבות גדולה לחינוך הילדים, שידעו שיש רגעים אינטימיים שלא מעלים, ולפעמים נבחר לפרסם, אבל רק לאחר זמן.
ולגבי אימהות שמעלות כל דבר מקסים שהן עשו לסטטוס "הנה תראו אני עושה סדנת אורגמי עם ילדיי", היא אומרת: "השאלה היא – איפה אני מול זה? זה לא רק מול סטטוסים. אני ממש משתדלת להביט פנימה לתוכי, פנימה לתוך הבית שלי. בסופו של דבר, אני רוצה להסתכל כלפיי עצמי. ואם אני רואה משהו מקסים אצל אחרות אני אומרת וואי, איזה יופי. שייהנו".
